חצי שנה להקמת הממשלה, רוב הציבור מעניק לממשלה ציונים לא מרשימים: בשבוע הבא תמלא חצי שנה להקמת ממשלת בנט-לפיד, ומתוצאות הסקר שערך מכון מדגם בראשות מנו גבע ובשיתוף iPanel, שתוצאותיו הובאו (יום א', 5.12.21) במהדורה המרכזית, עולה שהציבור לא מאוד מרוצה מתפקודה - ומתפקוד ראש הממשלה בנט. רוב הנשאלים בסקר מעדיפים את הממשלה הקודמת בראשות נתניהו על פני זו הנוכחית - ולא היו מעוניינים שהרוטציה עם יאיר לפיד תתקיים. לשאלה אם הבחירות היו מתקיימות היום, לאיזו מפלגה היית מצביע, השיבו הנשאלים כך: הליכוד בראשות בנימין נתניהו, זוכה בסקר ב-34 מושבים, יש עתיד בראשות השר יאיר לפיד שצפוי להתמנות לראש הממשלה באוגוסט 2023, זוכה ב-19 מושבים. שתי מפלגות זוכות למספר זהה של מושבים: שס בראשות אריה דרעי וכחול לבן בהנהגת בני גנץ. עוד עולה מהסקר כי לו הבחירות היו נערכות היום, מפלגת העבודה בראשות מרב מיכאלי הייתה מקבלת 7 מושבים - וכך גם יהדות התורה בראשות משה גפני והציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'. המפלגה שמכהנת כיום כמפלגת השלטון, ימינה של ראש הממשלה בנט, יורדת מ-7 ל-6 מושבים - ומספר זהה מקבלות גם הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה וישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. שתי מפלגות שחברות בקואליציה זוכות ב-5 מושבים לפי הסקר: מרצ בראשות ניצן הורוביץ ורע"ם בהנהגת מנסור עבאס. מפלגת תקווה חדשה בראשות השר גדעון סער, ששנה בדיוק לאחר הקמתה עורכת היום את כנס ייסוד הוועידה שלה, לא עוברת את אחוז החסימה - וזוכה רק ל-2.4% תמיכה בסקר שערכנו. אילו הבחירות היו נערכות היום, הקואליציה הנוכחית (ימינה, יש עתיד, כחול לבן, העבודה, מרצ, ישראל ביתנו, תקווה חדשה ורע"ם) הייתה מקבלת 57 מושבים - וכך גם גוש הימין המסורתי (הליכוד, הציונות הדתית והמפלגות החרדיות) והרשימה המשותפת עם 6 מושבים - והמשמעות היא שאף "גוש" לא יכול היה להקים ממשלה לבדו, אם כי מאחר שימינה צפויה להצטרף לגוש הימין המסורתי שמקבל יחד איתה 62 מושבים.

תפקודם של בנט, ליברמן ושקד יותר גרוע מטוב

המשתתפים בסקר נשאלו איזה ציון הם נותנים לתפקודו של ראש הממשלה נפתלי בנט, ולתפקודם של מספר שרים בממשלתו: 44% מהנשאלים השיבו שתפקודו של בנט בסך-הכל טוב, זאת לעומת 47% שהשיבו שתפקודו בסך-הכל גרוע. בקרב שרי הממשלה, שר הביטחון גנץ זוכה לאחוזי התמיכה הגדולים ביותר: 55% סבורים שתפקודו בסך-הכל טוב - זאת לעומת 33% שהשיבו שתפקודו בסך-הכל גרוע. משר החוץ וראש הממשלה החליפי יאיר לפיד מרוצים 42% מהנשאלים בלבד - זאת לעומת 47% שאינם מרוצים מתפקודו, ואילו אחוז זהה של נשאלים (41%) גם מרוצה וגם לא-מרוצה מתפקודה של שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון. השרים שזוכים לאחוזי תמיכה נמוכים במיוחד הם שר האוצר אביגדור ליברמן (35% בלבד השיבו שתפקודו בסך-הכל טוב לעומת 56% שתפקודו בסך-הכל גרוע) ושרת הפנים איילת שקד שרק 33% סבורים שתפקודה טוב - לעומת 51% שהשיבו שתפקודה גרוע. רוב הנשאלים מעדיפים את הממשלה הקודמת גם כיום, חצי שנה מאז שעזב את לשכת ראש הממשלה, הציבור מעדיף את נתניהו בתפקיד: 45% מקרב המשיבים בסקר היו רוצים שיו"ר הליכוד יהיה ראש הממשלה - זאת לעומת 25% בלבד שמעדיפים את ראש הממשלה המכהן בנט. 21% מהמשתתפים בסקר ענו "אף אחד מהם" ו-9% לא יודעים. בהשוואה של נתניהו למי שאמור לכהן כראש הממשלה ה-14 של ישראל, יאיר לפיד, הפער מתרחב: 48% מעדיפים את נתניהו - זאת לעומת 24% ללפיד - פי שניים. 19% השיבו "אף אחד מהם" ו-9% לא יודעים. לשאלה "איזו ממשלה את/ה מעדיפ/ה" - הממשלה הקודמת בראשות נתניהו או הממשלה הנוכחית, רוב הנשאלים השיבו שהיו מעדיפים את הממשלה הקודמת: 43% חפצים בממשלה בראשות נתניהו ו-36% בממשלת בנט-לפיד הנוכחית. 14% לא מעדיפים את אף אחת מהן ו-7% לא יודעים. נתון מעניין שעולה מהסקר הוא שהציבור לא מעוניין ששר החוץ וראש הממשלה החליפי, יאיר לפיד, יכהן כראש הממשלה החל מהמועד שנקבע בחוק לחילופי ראשי הממשלה, ב-27 באוגוסט 2023. 44% מהנשאלים השיבו שהם לא מעוניינים שהרוטציה בין בנט ללפיד תתקיים - כלומר, שלפיד לא ייכנס ללשכת ראש הממשלה, ו-40% השיבו שהם בסך-הכל רוצים בכך. 16% לא יודעים. לשאלה מה הבעיה הבוערת ביותר שהממשלה צריכה לטפל בה השיבו רוב הנשאלים (39%) שיוקר המחיה היא הבעיה המהותית ביותר, 34% ציינו את האלימות והפשיעה, 12% בלבד סבורים שהגרעין האירני היא הסוגיה הכי דחופה ו-6% בלבד שהטיפול במגפת הקורונה הוא הדחוף ביותר.