לאחר מכן דנה הוועדה בקושי שהתעורר ביחס לסיורים של גנים ובתי"ס כשלוקחים את הילדים לסיור לימודי שאינו במוזאון, כגון תיאטרון ונדרש תו ירוק. במקרה כזה נוצר מצב בו חלק מהילדים יוצאים לסיור וחלק לא.
עו"ד תמי סלע, יועמ"שית ועדת החינוך: "יש דיווחים על כך שתלמידים נדרשים בצאתם להצגה במסגרת סל תרבות של ביה"ס לבוא עם תו ירוק. המדיניות לגבי בתיה"ס היא שאין הבחנות בין תלמידים על בסיס תו ירוק. בחינוך הפורמלי דורשים בדיקות ובחינוך הלא-פורמלי לא דורשים. אין אמירה ברורה של משרד החינוך לייצר חריג לפעילויות אלו או לא לצאת אליהן. לעיתים זו החלטה של ההורים ואפשר לייצר חריג והתאמות כמו שערכו במוזאונים".
אילנה גנס: "החרגנו מוזאון כי הכיתה מגיעה כקפסולה סגורה מופרדת משאר האוכלוסייה. יותר קשה לקיים את זה בתיאטראות שם יש יותר סיכוי להתערבבות עם אוכלוסייה אחרת. נבקש לקבל רשימה מסודרת של הדברים כדי לבחון פתרונות".
היו"ר ח"כ קריב: "ההבדל הוא בניהול הסיכונים בין מקום בו מתקבצים 30 ילדים לבין 300 ילדים, אבל אם אתם חושבים שאין התכנסויות של בני נוער ותלמידים אתם טועים. בטיולי תנועות הנוער כשהיה חשש מגשם כולם התקבצו באולמות. כמות המקומות שמופעל בהם תו ירוק מאוד מצומצם. אבקש תשובה ברורה ליכולת לקבוע חריג דומה לחריג המוזאונים ביחס למקומות אחרים בהם מתקיימת פעילות חינוכית - אכסניות נוער והלנת טיולי בתי"ס, תיאטראות ומקומות אחרים בהם מתקיימים אירועי תרבות או ספורט, כמובן תחת ההגבלות הנדרשות. אי-אפשר להתעלם מכך שקיים מנגנון בדיקות, וראוי למצוא פתרון לעלותן עבור פעילות בית-ספרית. יש לכבד את אוטונומית ההורים שלא לחסן את ילדם, אך אין לוותר על חובת הבדיקה. יש לחשוב גם על הילדים שהוריהם חיסנו אותם. יש להבדיל בין הפעילות השגרתית שרוב הזמן התלמיד יושב עם כיתתו. בנגלה הבאה של התקנות צריך יהיה להיות ראשית מענה לנושא הזה בתיאום עם ועדת החינוך".
עו"ד אורן פסטרנק, מחאת הריבון: "דרישת הנתונים היא קריטית. יש כשני מיליון אזרחים שנחשבים כרגע לא מחוסנים. הגיע הזמן שהשלטון יפסיק להתייחס לציבור זה כלא מעודכן, חסר מודעות או הזוי. זו בחירה ממודעות גבוהה ורצון להתנגד לאי השקיפות בשלטון לגבי נתוני קורונה, כמה מתו מקורונה, הפרוטוקולים החסויים, ההסכמים המושחרים, מעל 7000 דיווחים על תופעות לוואי שהושחרו לכאורה, אין מערכת בקרה דו-צדדית וולונטרית למעקב אחר תופעות הלוואי. זה לא שסתם לא מוכנים לעשות בדיקות, אלא התנגדות עזה של ציבור שדורש נתונים בתמורה לשיתוף הפעולה.
כדי להאריך את הסיכון להידבקות של מחוסנים או מחלימים, יש להשוות מקרב הקבוצות השונות כשכמות הנבדקים בכל קבוצה תואמת את חלקה היחסי בציבור. להציג כמה נבדקים אל מול מאומתים ביחס למנה ראשונה, שניה, מחלימים עם זריקה וכו', אחרת הנתונים לא שווים את הנייר שהם כתובים עליו. בגלל שלא מחוסנים נבדקים יותר והמחוסנים לא נדרשים לבדיקות כניסה למקומות יש לעשות את השקלול. משרד הבריאות לא מציג זאת ולכן כל הפרסומים על כמות הנדבקים מטעה ומסכנת את הציבור. הציבור המחוסן חי באשליה שהסיכוי שלו להידבק מאוד נמוך וזה לא נכון. הנושא של מחלימים קריטי- לא ייתכן ששוללים מאיתנו זכויות כי לא לקחנו זריקה כשמחקר של שיבא מגלה ששנה מההחלמה מחלימים אינם מסכנים".
היו"ר ח"כ קריב הגיב לדבריו: "אני לא אוחז בדעתך בנוגע לשיתוף הציבור. רמת האמון שמערכת הבריאות זוכה לה בציבוריות הישראלית גבוהה גם לאחר שנתיים של התמודדות עם המגיפה. אם קיימים מוקדי אי-אמון הם גם בשל פעילות מאוד לא ראויה של הפצת הכפשות ושקרים. הכתובת לדרישת מידע היא קודם כל מהרשות המבצעת ועל-פי בקשת חופש מידע. אם המידע לא ניתן, שעריו של בית המשפט פתוחים".
לאחר מכן הוסיף כי הוא חוזר על בקשתו שהוועדה תקבל את נתון אחוז המאומתים מתוך סך הנבדקים פר קבוצה. "נציג מחדש את הסימוכין האפידמיולוגיים למדיניות התו הירוק".