מספר החקלאים בישראל צנח ב-50% בחמישים השנים האחרונות - כך עולה ממחקר מכון "יסודות", שנחשף (יום ד', 8.12.21) בוועדה לאתגרי הצעירים בכנסת. עוד נחשף כי כאלף חקלאים חדשים נדרשים מדי שנה, אך פחות מ-300 מסיימים לימודים בתחום.
ו"ר הוועדה, רם שפע קרא "לתת את הדעת לדור הבא של החקלאים והחקלאיות. יש אתגר לשוק הזה, וכיצד יראה בעתיד, יוקר המחיה מטריד את כולם והרפורמה הנדרשת צריכה להיעשות בהסכמה ובתיאום. אין די מספיק משא-ומתן נמרץ עם החקלאים, ואסור להשתמש מולם במילים כ"קרטל" ובולשביקים".
עמית בן צור, מנהל מכון "יסודות", טען כי מספר המועסקים בתחום החקלאות בארץ הוא הנמוך בעולם, פחות מ-1%. לדבריו, למשקים המשפחתיים יתרונות רבים כגידולים אינטנסיביים ומגוונים, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, אתרי ניסוי לאגריטק ומפתח לתחרותיות בענף.
לדברי בן צור, מספר החקלאים החדשים הנדרש לחברה הוא כ-1000-800 מדי שנה, אך פחות מ-300 מסיימים מדי שנה לימודי חקלאות - ורובם כלל אינם מצטרפים לתחום. זאת, כאשר באיחוד האירופי בשנים 2007-2020 הוקדשו 18 מיליארד אירו לעידוד חקלאים חדשים, קיימות הכשרות מקצועיות מהאקדמיה, דרך התמחות מקצועית, מענקים והלוואות לרכישת משק וציודו. גם בארה"ב זכאי חקלאי חדש להלוואה בערבות מדינה של 8.1 מיליון דולר לרכישת משק וציודו, ופועלת ועדה מייעצת ייעודית לעניין הדור החדש במשרד החקלאות האמריקני.
ד"ר לירון אמדור, חוקרת ב"יסודות", הדגישה את החסמים להבאת צעירים לתחום כמיעוט מסגרות לימודים, היעדר אפשרות להתמחות, חוסר-ליווי בהשמה במשקים וחוסר-ליווי מוסדר בשנים הראשונות להפעלת המשק.
לדברי יו"ר ועד מושב משואה, הרפורמה בענף ההטלה היא ריסוק ההתיישבות במקומות רבים, אסטרטגים וחיוניים, לוטם פארן-פרח חבר קיבוץ נערן בבקעת הירדן, הדגיש כי לא ניתן לבסס ענף על מתנדבים, ועלויות ההכשרה והגיוס גבוהות מאוד, ואילו מירב בן דוד, מרכזת "עמלי" לעידוד צעירים לחקלאות, כאלף צעירים - רבים מהם עירוניים - באים מדי שנה לעבוד בתחום כעבודה מועדפת. "זוהי עבודה איכותית, משקיעה ואכפתית, תוך חשיפה לפריפריה".
אורי ספיר, סמנכ"ל תעסוקה בארגון "השומר החדש", ציין כי שמירת האתוס הציוני, השטחים הפתוחים וביטחון המזון הוא הבסיס של מדינת ישראל. צעירים רבים מעוניינים להצטרף לחקלאות, ויש להסיר את החסמים הנושא ע"י פעולה ממשלתית משותפת.
לביא רפאל, מנכ"ל החברה לחקלאות עירונית סיפר על חזון לפיתוח מערך מזון עירוני המקרב את גידול המזון לצלחת, תוך שימוש בטכנולוגיות יעילות כגידולים-לגובה, וחיסכון במשאבים. לדבריו, מערך כזה יאפשר לכלל הציבור לצרוך מזון איכותי במחיר הוגן.