אילנה גנס ראש מטה שירותי בריאות הציבור: "לפני עשרה ימים ראינו מוקדים ראשונים של התפשטות בדרא"פ וניצנים ראשונים באירופה ומקרה בודד בהונג קונג. שבוע לאחר מכן תמונת המצב מדגימה שכמעט אין היום מדינה בעולם שהווריאנט לא רוצף בה. במדינות מסוימות הוא נמצא בתפוצה נרחבת. אין אינדיקציה להתפשטותו בקהילה אך אפשר להבין את פוטנציאל ההתפשטות. "ביומיים האחרונים בבריטניה מעריכים שמדובר על תחילת התפשטות קהילתית, יש שם קרוב ל-200 ריצופים והכפלה של פי 3.5 -5 ביחס לדלתא. זהו פוטנציאל מידבקות גבוה משמעותית אם מספר המרוצפים משקף נכונה את הימצאות של בין 5%-10% הם יעמדו בעוד 3 שבועות על 50% מכלל הריצופים בבריטניה". עוד אמרה כי במבחני נטרול מעבדתיים הבודקים עד כמה הזן מסוגל להתרבות למרות החיסון- קיימת ירידה ניכרת מפני הגנה להדבקה גם במחוסני בוסטר בגרמניה, ובריטניה. כמו-כן לפי דיווחים מדרום אפריקה ממוצע המאומתים השבועי גבוה פי 4 משבוע שעבר. עוד רואים התפשטות מהירה במדינות יבשת אפריקה בדומה לזן בטא. עם זאת כרגע לא רואים דיווחים על תחלואה קשה או אשפוזים. התפשטותו המהירה מדאיגה גם אם אינו אלים יותר. היום בישראל כשלושה מיליון לא עם הגנה מקסימאלית שניתן להגיע אליה". בהתייחסה לקביעת המדינות האדומות אמרה כי "אחד המדדים להערכת סיכונים ממדינות העולם השונות ביחס לישראל הוא התחלואה הנכנסת כולל התייחסות להיקפי התעבורה. בדרא"פ 100% מהחוזרים שנדבקו נושאים אומיקרון. נכון להיום לא רואים תפוצת וריאנט נרחבת באירופה, העומדת מתחת ל-2% בקהילה והמספרים הקטנים לא מצדיקים את הוספת המדינות הללו כמדינות בסיכון מרבי שהיציאה אסורה אליהן אך הוצאנו לגביהן אזהרת מסע חמורה לאור הדינמיקה של קצב ההתפשטות האפשרי של הווריאנט". לדברי גנס, נכון לאתמול בערב עומדים בישראל על 21 מאומתים ועוד 51 חשודים בחשד גבוה. בישראל אפס הדבקה קהילתית. "זה לא אומר שאין מקרים בודדים בקהילה, יש מספר עשרות שכרגע לא מקושרים לחוזרי חו"ל, כך שיש ניצנים ראשונים כאלו אך להערכתנו הנתונים נמוכים. כלל המעבדות יודעות לזהות חשד באופן ודאי. אנחנו ערניים לצפי לדינמיקה מהירה בשל פוטנציאל מידבקות גבוה במדינות השונות ולכן ערוכים להגיע לכנסת לבקש החמרה בהגבלות היציאה ממדינות נוספות", אמרה גנס.

בתקנות חובת הבדיקה בכניסה לישראל חלה חובת ה-PCR על כלל השבים מחו"ל. לפני כשלושה חודשים הוחרגו מהחובה אנשי צוות אוויר המחוסנים מלא, למעט אם שבו ממדינה אדומה ושהו בה יותר מ-12 שעות. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב, דרש לדעת איך יכולה להיות הצדקה אפידמיולוגית לחיוב כלל השבים מהמדינות בסיכון מרבי למלונית עד בדיקה שלילית, כאשר אם אפילו נוסע אחד יצא חיובי, שאר נוסעי המטוס יחויבו להמתין ליום השלישי לבדיקה נוספת לוודא שלא נדבקו בטיסה, ולעומתם צוות המטוס פטור אפילו מבדיקה. ח"כ קריב: "אתם טוענים שהנגיף מדבק פי 5-4 עד כדי כך שאתם מוכנים להשאיר נוסעים במלונית עוד 48 שעות בגלל טעות טכנית בבדיקה של נוסע בודד ואת אנשי הצוות הגיוני להחזיר לקהילה? איך אתם מבקשים להחמיר את ההגבלות לנוסעים ולהשאיר פטור לצוות האוויר. בנוסף, ראינו בעיה עם האוכלוסייה החוזרת ביחס ליום השביעי לחזרה מחו"ל. אבקש לקבל את הנתונים, בוודאי אם מתוכננות להגיע תקנות שיטילו קנס. יש היגיון להסרת חובת הבידוד לאור מה שנאמר על האומיקרון?" אילנה גנס השיבה: "הצוות המשפטי העלה את סוגיית השוני ביחס לצוותי האוויר והנושא בבחינה. ביחס לאחוז הבדיקות של השבים אנחנו בתהליך משמעותי בשיתוף עם פקע"ר וכ-90% עושים את הבדיקה הנוספת ביום השלישי והשביעי. אנחנו מגיעים לאנשים פרטנית. כרגע כמות המשאבים המושקעת באיתור האנשים לעקוב ולתזכר היא מאוד גבוהה עם הרבה כוח אדם. אנחנו ראים הבדלים באחוז ההיענות מהחוזרים מיעדים שונים. יש יעדים שהחוזרים מהם עושים בדיקות מעל 90% ויש יעדים שהחוזרים מהם הם סביב". עוד אמרה כי "כ-60%-50% מאותרים עם נחיתתם וביום השלישי מתווספים כ20%- 25% נוספים מכלל המאומתים. למעשה נוספים כמה עשרות חיוביים וחלקם בחשד גבוה לאומיקרון". ח"כ שמחה רוטמן: "אדם מגיע מארה"ב ועושה בדיקה לפני עלייה למטוס, עם נחיתתו וביום השלישי לנחיתתו. 3 בדיקות בחמישה ימים. מי שיוצא חיובי בראשון אינו בסטטיסטיקה, 60% נתפסו בנתב"ג. עוד 20% ביום השלישי. המסות הגדולות הן ארה"ב ורוסיה ושם המספרים יותר נמוכים. מה התועלת האפידמיולוגית בכמה עשרות אל מול הפגיעה בתיירות ובחופש העיסוק?" ח"כ אורי מקלב: "אין ספק שהאומיקרון יגיע למדינות רבות. יש אנשים שהיציאה למדינות אלו היא קריטית עבורם, שכל עולמם או הונם שם. הסיבה היחידה שמונעים יציאה היא כדי שאדם לא יחזור לישראל. בזמנו הגענו למתווה שאם עובר זמן מסוים שנמנע מאדם לצאת, נמנעת ממנו החזרה לארץ לתקופה מסוימת, בהתחייבות שלו". אמנון שמואלי, ראש אשכול נתב"ג ברשות האוכלוסין וההגירה: "צוותי האוויר מאתיופיה מחויבים בבדיקת PCR למרות שזה לא בתקנות, בהחלטת מנהל נתב"ג, והם מועברים למלונית בתנאים שמשרד הבריאות קבע- וכעבור 24 שעות חוזרים לארצם. מסיישל אין כבר טיסות, אנשים שינו נתיב למלדיבים וכשהם חוזרים הם עוצרים רק לתדלוק ואנחנו בודקים נוסע נוסע. מדרא"פ אין טיסות, הן עוברות דרך אירופה והנוסעים מאותרים ונשלחים למלונית. מבחינת ועדת החריגים ליציאה – עד כה הוגשו787 בקשות- עוזב למגוריו הקבוע ולא יחזור ב-60 יום הקרובים או למטרות עסקים. 202 בקשות אושרו, 237 נדחו ו-347 נדרשו להשלמת מסמכים כי רשמו סיבה ולא צירפו עדות לכך, רובם כנראה מנסים את מזלם. אין ביקוש כמו שהיה לרוסיה או טורקיה". טלי לאופר מהתאחדות סוכני הנסיעות: "אנחנו קוראים לא להאריך את תקנות הבידוד לחוזרים המחוסנים. יש נתונים לגבי נדבקים רבים אך לא לגבי מידת החומרה. תשלבו נתונים אלו עם הפגיעה הקשה בחופש התנועה של האזרחים ובעיקר בחוק יסוד חופש העיסוק. ההחלטות על 3 ימי בידוד ומניעת תיירים היא מכה ניצחת לתיירות. המדינה לא עוסקת מולנו כרגע במענה כספי, לפחות אל תאריכו את חובת הבידוד בשלושה ימים שהוא הרסני כלפינו". ח"כ קריב הזהיר: "לא נשלח חוזרים ממדינות אדומות להיות במלוניות אם אנשי צוות האוויר לא נדרשים אפילו ל-PCR עם חזרתם". משרד הבריאות השיב כי הנושא נמצא בבחינה". הוא הוסיף: "סוגית הבידוד אינה לפתחנו אלא לפתח ועדת הבריאות כנגזרת פקודת בריאות העם. הממשלה חייבת ערכית ציבורית ומשפטית לתת מענה לפגיעה הכלכלית לענף התיירות הנכנסת. למיטב ידיעתי יש עבודת מטה של משרדי התיירות והאוצר ואני מקווה שבעזרת הלחץ שלנו ייצאו מים מן סלע. בנתונים הנוכחיים אני רואה הצדקה אפידמיולוגית לתקנות שלפנינו וגם לחובת הבידוד של ה-72 שעות. גם בממשלה נדונה האפשרות למשטר קנסות במקום הבידודים, אך לעת הזו כשהכוונה אינה להפוך זאת לשגרה, זו אמירה סבירה. זה מצב ביניים שאין טעם להמשיכו לאורך זמן".