X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי   /   חדשות
זנדברג. "אם זה לא מס פחמן זה יהיה מס חמצן" [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
מס הפחמן יביא להתייקרות של עד 5% בחשמל
שיעורי מס הקנייה והבלו המוטלים על סוגים שונים של דלק יועלו בהדרגה משנת 2023 עד 2028, במטרה להפחית משמעותית את פליטת גזי החממה ב-70% הממשלה מציגה שורה של צעדים תומכים בתעשיה ובשכבות המוחלשות, בעלות של מאות מיליוני שקלים, במטרה לגשר על ההתייקרות התעשיינים: צפויה פגיעה קשה בייצוא
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר: "שמעתי כמעט מכל חברי הכנסת שהם בעד החוק, עם הרבה סייגים גם בנושא התעשיה וגם בנושא השכבות החלשות, זה דיון פתיחה, יש הרבה סוגיות שצריך לברר ולבדוק. בסוף נצטרך להגיע לפתרונות, גם נקודתיים לסקטורים כאלה ואחרים בתעשיה וגם לעניין השכבות החלשות. נקיים דיונים ופגישות עבודה כדי לפתור את הסוגיות השונות ולקדם את הצו"

התעשיינים: "גם אם נשלם פחות נוכח הסיוע של המדינה, עדיין נשלם יותר מהמתחרים שלנו בעולם שמשלמים 0, מי האדם שישקיע מהכסף שלו כדי לא להיות תחרותי בסוף?! אנחנו נהיה מדינה נחמדה שמתהדרת בסיסמאות, ולא נפחית פליטות"

ועדת הכספים קיימה השבוע (יום ג', 7.12.21) דיון ראשון בצו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין וצו הבלו על דלק. על-פי דברי ההסבר לצווים, בהמשך להחלטת הממשלה מאוגוסט 2021 בנושא "תמחור פליטות גזי חממה", "במטרה לפתור כשל שוק משמעותי הנגרם כאשר המזהם אינו משלם עבור הנזק הסביבתי שנגרם מפליטות גזי החממה להן גרם", מוצע לתקן את צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין, ואת צו הבלו על דלק, ולהעלות את שיעורי מס הקנייה והבלו המוטלים על סוגים שונים של דלק בהדרגה החל מינואר 2023, במתווה מדורג "אשר יאפשר לשוק תקופת הסתגלות וכן ודאות כלכלית ורגולטורית, יביא להפנמת העלויות החיצוניות של הפליטות ויתמרץ התייעלות אנרגטית ומעבר לדלקים נקיים".
בעקבות החלטת הממשלה, רשות המיסים פרסמה שני צווים: צו תעריף המכס והפטורים ומס קנייה על טובין שחל לגביי ייבוא של דלקים, וקובע העלאה מדורגת של סכום מס הקנייה, וצו הבלו על דלק שחל לגביי ייצור מקומי וקובע העלאה מדורגת של סכום הבלו. במסגרת הצווים מוצע לקבוע הגדרה המבחינה בין מזוט דל גופרית לבין מזוט אחר. תיקון זה יאפשר הטלה של בלו נמוך יותר על מזוט דל גופרית, במטרה לעודד מעבר לדלק זה, שהינו נקי יותר.
כתוצאה מהתיקונים צפוי גידול בהכנסות המדינה ממסים של 286 מיליון ש"ח בשנת 2023, 637 מיליון שקל בשנת 2024, 898 מיליון בשנת 2025, 1.277 מיליארד ש"ח בשנת 2026, 1.894 מיליארד בשנת 2027 ו-2.684 מיליארד בשנת 2028 ואילך.
סכומי מס הקנייה והבלו החלים כיום עבור טון של כל אחד מסוגי הדלקים הם כדלהלן: גז טבעי - 17.27 שקל, גז פחמימני מעובה - 120.67 שקל, מזוט - 15.15 שקל, פחם - 102.92 שקל, ופטקוק 45.86 שקל. זאת, כשבשינויים הצפויים מוצע להעלות את סכומי מס הקנייה והבלו באופן הדרגתי, החל משנת 2023 ועד 2028 ואילך כדלהלן; גז טבעי: מ-29 עד 170 שקל ב-2028, גז פחמימני מעובה: 158 - 582 שקל ב-2028, מזוט (0.5%): 79 - 833 שקל ב-2028, מזוט (1%): 867 - 1,621 שקל ב-2028, פחם - 131 - 456 שקל ב-2028, ופטקוק: 92 - 625 שקל ב-2028.
יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, פתח את הדיון: "הממשלה מאז כינונה מקדמת את איכות הסביבה והפחתת הפליטות ויעדים ברורים לכלכלה עם 0 פליטות. המיסוי של הפחמן זה אחד הצעדים הראשונים שאנחנו עושים בתחילה, המס מאוד מדורג, והוא מגיע להבשלה מלאה ב-2028, הוא נכנס לתוקף רק ב-2023. נשמע כעת את ההצגה של הדברים האלה. חשוב לזכור שאנחנו חייבים לשמור על כושר התחרותיות של התעשיות שלנו ולוודא שאנחנו לא גורמים נזק יותר מתועלת. ברור לכולם שהמס חשוב, קריטי, והוא הכרחי לא רק לנו, אלא גם לילדים והנכדים שלנו, להם אנחנו חייבים להשאיר סביבה נקייה ובטוחה יותר".
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "ברור לכל מי שיושב כאן שמשבר האקלים הוא האתגר הגדול ביותר של דורנו, זה לא רק לדורות הבאים, אנחנו חייבים להשתמש בכל האמצעים שלרשותנו. ממשלת ישראל קיבלה מאז היבחרה שורה דרמטית של החלטות שמטרתן להעביר את ישראל לעידן מאופס פחמן. היום אנחנו מטפלים בדברים הגדולים ובאמצעי החשוב והאפקטיבי ביותר כפי שהוכח בעולם, להפחתת פליטות גזי חממה. העולם כולם מחויב לאיפוס גזי חממה עד לשנת 2050, גם ישראל מחויבת למטרה הזו. זה האמצעי היחיד שיאפשר מניעה של תוצאות קטסטרופליות לסביבה ולאדם. זה ישפיע דרמטית על יכולת האדם להמשיך לשרוד ולהתקיים בצורה שאנחנו מכירים. העולם כולו מסתכל מה אנחנו וכל מדינות העולם נעשה בעשור הקרוב. הפעולות שנעשה ישפיעו וידונו אותנו לשבט או לחסד".
"הממשלה הזו התחייבה שתי התחייבויות, הראשונה היא לחוקק חוק אקלים והשנייה היא מנגנון תמחור ליצור פחמן. זהו צעד קריטי ואפקטיבי, משמעותי ביותר בפעילות של ישראל, שהיא כאמור פעילות מאוד מאוד דרמטית. זה חלק מלא פחות ממהפכה סביבתית אליה צועדת ממשלת ישראל, האמצעי הזה הוא אמצעי מרכזי ויסודי בכל המהלכים האלה, יש בו הפנמה של העלות של פליטת פחמן לאטמוספרה, מה שאנחנו משלמים על כך באמת. נציג מנגנון לפגיעה של מינימום בעשירונים התחתונים, אותן אוכלוסיות משלמות כבר היום את מחיר פליטות הפחמן, הכסף חוזר להגנה על האוכלוסיות החלשות והתעשיה".
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
בהמשך הציגו נציגי הממשלה כי בישראל המס לבדו יוביל להפחתה של 70% בפליטות גזי החממה, וכי שריפת דלקים הינה מהקור העיקרי לפליטות פחמן בישראל.
הוצג כי בבסיס החקיקה עומדת התפיסה כי המשק אינו מפנים את מלא העלויות החיצוניות של פליטת גזי חממה, וכי קיים פער בין מס הבלו המוטל על דלקים לבין העלות החיצונית של פליטת גזי חממה.
עוד הוצג כי צפויה השפעה זניחה של המיסוי על הצמיחה במשק, וזה לא כולל התועלת מהפחתת הזיהום שתוביל לחיסכון משקי שנתי של כ-20 מיליארד שקל ב-2050.
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
נציגי הממשלה הדגישו כי כיום המיסוי אינו משקף את העלויות החיצוניות של השימוש בחומרים אלה, וכי בגפ"מ ובמיוחד במזוט - חלק משמעותי מהעלויות נובעות ממזהמים מקומיים הפוגעים בבריאות האדם.
עוד הוצג כי כיום אין בתעשיה שימוש מספק בפיתוחים טכנולוגיים להפחתת השימוש בפחמן, וכי ברוב המכריע של מדינות ה-OECD כבר מיושם מנגנון לתמחור פחמן: סחר בפליטות, מיסוי פחמן או שילוב, וכי המגמות של אלה הינן: עלייה במחיר הפחמן; גידול בכיסוי סקטורים שבהם מתומחר הפחמן; כוונה להטיל מיסוי מותאם גבול, וכי המיסוי מוגדר כפתרון היעיל ביותר לצמצום פליטות גזי חממה על-ידי הגופים הכלכליים הבינלאומיים.
ח"כ ינון אזולאי: "אתם מביאים את המס לפני שהמדינה ערוכה לכך, זה מה שעשיתם במס הגודש, ובכל שאר המיסים. אתם לא נותנים שום מענה לתעשיה, אתם קודם מביאים צו. יש תוכניות יפות, בפועל אנחנו לא רואים בשטח שום דבר, מתי תמסו את החמצן שאנחנו נושמים?". השרה זנדברג השיבה לדברים: "זה בדיוק זה, אם זה לא מס פחמן זה יהיה מס חמצן".
ח"כ קושניר: "יש פה ממשלה שעושה חבילה של צעדים שהיו צריכים להיעשות כבר לפני הרבה מאוד שנים, אנחנו מפגרים אחרי העולם כמעט בכל תחום שקשור באיכות הסביבה ושמירה על הבריאות. דבר שני החוק בנוי בצורה נכונה והדרגתית ובא יחד עם חבילת סיוע משמעותית גם לאוכלוסייה וגם לתעשיה. אני לא אומר שהחבילה מושלמת ויכול להיות שנצטרך לדון בה, אבל אמרה השרה נכון, אם זה לא מס פחמן, זה מס חמצן".
שני מנדל לאופר, משרד האוצר: "אנחנו נותנים זמן לתעשיה וגם בשנים הראשונות המיסוי הוא נמוך, אנחנו רוצים לתת למשק להיערך עם חבילת סיוע חסרת תקדים לתעשיה. גם ההכנסות מהמיסוי בשנים הראשונות נמוכות מאוד, היה חשוב לנו לתת קודם את הכסף, המטרה שלנו שאם לא יכולים להפסיק מיד את השימוש בדלקים שלפחות יפחיתו ויתייעלו".
לעניין ההשפעה על משק החשמל הודתה נציגת האוצר אך ציינה כי המחירים יעלו לכל היותר ב-5% בשנת 2028: "מס הפליטות יעלה את מחיר החשמל - אך יותיר אותו נמוך יחסית למחירים באירופה, בהבשלה מלאה המחירים יעלו ב-5 אחוזים לכל היותר בשנת 2028, אבל יכול להיות שהמשתנים יהיו אחרים והמחיר בכלל ירד, לקחנו את הצד הבטוח". לשאלת חברי הכנסת ציינה כי בשנת 2023 הצפי לעליית חשמל של פחות מאחוז נוכח המיסוי.
מיכאל ריטוב מאגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר הציג כי המנגנון המוצע מתאים לישראל יותר מהמנגנון האירופי, וכי במנגנון האירופי ישנם פערים גדולים בין מפעלים שונים - כאשר כבר כיום מפעלים רבים באירופה משלמים מיסוי גבוה מהמיסוי בישראל ב-2028. הוא הוסיף כי המודל המוצע מתאפיין ב"אחידות, שיווניות ושקיפות, והמחיר מאוד נמוך ביחס לאירופיים, במישור שונה לגמרי מאירופים ובעיננו נכון יותר".
מנכל משרד האנרגיה, ליאור שילת הציג כי חבילת הסיוע שלצד המיסוי, כוללת מעל לחצי מיליארד ש"ח לתמיכה במגזר העסקי, דרך מסלולי תמיכה להתייעלות אנרגטית ושמירה על התחרותיות: תוכניות התייעלות אנרגטית וחשמול במטרה לצמצם את הפגיעה במגזר העסקי ולעודד מעבר לאנרגיה נקייה בהיקף של 350 מיליון שקל, השלמת פריסת הגז הטבעי לצרכנים גדולים - מענקי חיבור והסבת מפעלים לגז טבעי בהיקף של 250 מיליון שקל, מענקים להגדלת כושר התחרותיות וייעול תהליכי ייצור בהיקף של 30 מיליון שקל.
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
עוד הוצג, כי נקבע כי צוות משולב של משרד האנרגיה, משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, משרד הרווחה, בהתייעצות עם הביטוח הלאומי ובנק ישראל, יבחן את מתווה המס המדורג ומועד כניסתו לתוקף ובהתאם את השפעתו על השכבות החלשות, ויעמיד סיוע לתמיכה במשקי בית פגיעים, לצד מענקים/תוכניות ייעודיות להתייעלות אנרגטית, ויבחן מנגנונים קיימים בעולם הנוגעים לדבר. ובכך ייוצר מנגנון מובנה להקלת המעבר לשכבות החלשות - שיחל עם כניסת הצו לתוקף, כאשר התקציב הוקצה במסגרת אישור תקציב 2021 והמנגנון ייושם טרם כניסת הצו לתוקף.
נשיא התאחדות התעשיינים, רון תומר תקף את המיסוי המוצע: "מה שיהיה עם המס פחמן זה יהיה ללכת בלי ולהיות עם. אנחנו עובדים על עצמנו בעיניים, התעשיה הישראלית קודם כל שותפה לתהליכים אבל תהליך צריך להעשות נכון, אבל התהליך פה לא רק שנעשה נכון אבל הוא גם יפגע בתעשיה והכלכלה. מעל שני שלישים מהמוצרים בישראל נכון להיום, מגיעים ממדינות שלא מטילות מס פחמן, ולא מתכננות להטיל כזה - טורקיה, מצרים, סין. גם בארה"ב הגדולה לא ברור אם יהיה מס פחמן. אנחנו בתחרות עם אנשים שיפלטו כמה שהם רוצים וישלמו 0. גם 33% המדינות שיש בהן מס פחמן, זה לא באמת, ביפן מטילים 4 אירו לטון.
"אירופה מטילה מס אבל מאזנת ומאפסת את רוב התעשיה - מ-2023 אתם יוצרים נטל תחרותי על התעשיה שלא יהיה שוויוני. אם אני משלם 100 על מס פחמן, ואקח את התמריצים של האוצר ואשלם 50, אני עדיין מתחרה מול אדם שמשלם 0. מי האדם שישקיע מהכסף שלו כדי לא להיות תחרותי בסוף? אנחנו נהיה מדינה נחמדה שמתהדרת בסיסמאות, ולא נפחית פליטות. באירופה שהתייעלת והגעת למוקד ההפחתה, אתה משלם 0, לכן גם שאני מתחרה עם אירופי יש לו יתרון עלי. אסור שהמס יכנס לפני שיש פתרונות, כמה שזה מורכב צריך למצוא מנגנון כמו באירופה שנותן לתעשיה נקודה שהיא יכולה להגיע אליה, ומי שישקיע ויגיע אליה ישלם 0. לתת לתעשיה את הדחיפה לעשות את זה. אחרת אתם מורידים גרזן על התעשיה והסביבה".
[צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]
ח"כ ג'ידא רינאוי-זועבי: "יש למצוא פתרון עבור אוכלוסיות מוחלשות, בדגש על כל הציבור הבדואי שאינו מחובר לחשמל. עשרות אלפי משפחות עדיין משתמשות באמצעי חימום שאינם על בסיס חשמל ויש לקחת את זה בחשבון. אוכלוסיות חלשות ועניות כולל מהציבור הערבי עדיין משתמשים בכיריים לא חשמליים".
ח"כ נירה שפק: "מדובר בנושא בסדר גודל משמעותי, בראייה אני בעד, יש לנו חובה להביא את זה וגם חובה קדימה. לעניין משקי הבית אני מצד אחד חוששת, מצד שני אני מאמינה בפתרונות שיביאו, לכן אני מבקשת שיתקיים דיון כאן במתווה. יש לשים לב ש-77 אחוז מכלל המשתמשים בתעשיה משתמשים בגז טבעי וחשמל, ולכן אנחנו צריכים לדבר על ה-23 הנותרים, אני יודעת שנעשה מיפוי לעניין הזה. לצד אלה, לא קיבלתי מענה לייבוא והייצוא, אנחנו לא יכולים לגרום לכך שמישהו אחר בעולם ישלם מיסים, קיבלתי מענה שיהיה מבנה מאוזן במענקים, ואני רוצה לדעת איך זה יגיע לכלל פעולה".
ח"כ עופר כסיף: "היום המיסוי של פחמן מיושם בקרוב ל-50 מדינות. קרן המטבע העולמית בחנה את זה והמליצה על מס פחמן כאמצעי האפקטיבי ביותר להקטנה של פליטות. צריך להשקיע את המיסוי בפיצוי או שיפוי לאלה שנפגעים - קודם כל לשכבות המוחלשות אבל גם לתעשיה הקטנה שנפגעת, אני מפריד פה את בעלי ההון הגדול מהתעשיה הקטנה".
ח"כ ולדימיר בליאק: "המס מאוד מורכב, הנוסחה מורכבת, יש פה 3 דברים שצריכים להדגיש: אנחנו מגדרים את עליית מחירי החשמל, כי זו זכות יסוד, עלייה של מקסימום 5 אחוז עד 2028, וכמובן סיוע לשכבות החלשות. אני מודאג מכושר התחרות של התעשיה אחרי יישום המתווה ומצבנו ביחס לכלל העולם. דבר אחרון תעשיית המלט - אני לא יודע אם יש חלופה אמיתית לפטקוק, ואם זה לא ימית אסון על הענף, מעלים את המס משמעות בסוף הדרך, וצריך לוודא שהמפעלים לא יסגרו. מקווה שנגיע להסכמות כי זה צעד ענק".
ח"כ נעמה לזימי: "אני בעד המס הזה, ומברכת. לעניין צריכה ביתית - חשמל, ברמת הפרט. חשמל זו זכות יסוד. אני חושבת שההצעה לעשות את זה דיפרנציאלי בדומה לתשלום תאגידי המים, יכולה להיות נוחה. כדי למנוע תבחינים ולגרום לכך שאוכלוסיות חלשות לא יתקעו, אני גם קוראת להשקיע את הכספים שיכנסו מהמיסוי באנרגיות מתחדשות ופיתוחן".
ח"כ אימאן חטיב יאסין: "לעניין גז בישול ביתי, אני שמחה שאנחנו מביאים תוכניות לקראת מקום בריא יותר אבל קשה לי לקבל שכל פעם הראשונים שנפגעים אלה האנשים המוחלשים. מה הפתרונות? לא יכול להיות שאבוא היום ואגיד שאני רוצה להטיל מס על גז ביתי ויש קבוצות בדרום שאין להן אפשרות לקבל חשמל, וייקח זמן עד שיקבלו. בחורף אצלנו ביפיע יש כל יום הפסקות חשמל, איך נסתדר בלי אפשרות נורמלית לקבל גז, בלי הכבדה נוספת של המס הזה? אני מבקשת שתיקחו את הדבר הזה ברצינות ותביאו הצעות ריאליות שיאפשרו לאנשים להמשיך לחיות".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני שמח על הדיון כי הרבה מאוד דברים צפו ואני שמח ששמעתי כמעט מכל חברי הכנסת שהם בעד החוק, עם הרבה סייגים גם בנושא התעשיה וגם בנושא השכבות החלשות, זה דיון פתיחה, יש הרבה סוגיות שצריך לברר ולבדוק. בסוף נצטרך להגיע לפתרונות, גם נקודתיים לסקטורים כאלה ואחרים בתעשיה וגם לעניין השכבות החלשות. נשמח לשמוע כיוונים לאן אתם הולכים להתקדם - הייתה הצעה לשיטת התשלום של האזרחים, זו יכולה להיות הצעה מעניינת. בדיון הבא נשמע את יתר הצדדים, נקיים הרבה מאוד פגישות כדי לפתור את הסוגיות השונות ולקדם את הצו".
בתום הדיון ציינה נציגת הייעוץ המשפטי לוועדה כי מועד הצו שאמור להיכנס לתוקף בשנת 2023 כאמור, יפוג בעוד מספר ימים, וכי לאחר שהצדדים יגיעו למתווה מוסכם, יפורסם צו חדש.
Author
עורך חדשות | News1 | דוא"ל
עיתונאי וראש מערכת החדשות. חשבון ב-X ↗ ; פייסבוק ↗
תאריך:  10/12/2021   |   עודכן:  10/12/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
  אבי דיכטר / Avi Dicter   אביגדור מעוז   אביר קארה / Abir  kara   אבתיסאם   מראענה / Ibtisam Mara'ana   אוסאמה סעדי / Osama Saadi   אופיר אקוניס / Ofir Akunis   אופיר כץ / Ofir  Katz   אורי מקלב / Uri Maklev   אוריאל מנחם בוסו / Uriel Busso   אורית פרקש-הכהן / Orit Farkash-Hcohen   אורית מלכה סטרוק / Orit Malka Struk   אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis   אימאן ח'טיב יאסין / Iman  Khatib Yassin   איתמר בן-גביר / Itamar  Ben Gvir   איתן גינזבורג / Eitan  Ginzburg   אלון טל / Alon  Tal   אלון שוסטר / Schuster Alon   אלי כהן / Eli Cohen   אלינה ברדץ' יאלוב / Elina Bardach Yalov   אמילי חיה מואטי / Emilie Haya Moatti   אמיר אוחנה / Amir Ohana   אפרת רייטן מרום / Rayten Marom Efrat   אריה מכלוף דרעי / Aryeh  Machluf Deri   בועז טופורובסקי / Boaz  Toporovsky   בני גנץ / Benny  Gantz   בנימין נתניהו / Benjamin  Netanyahu   גבי לסקי / Gaby  Lasky   גדי דסטה יברקן / Gadi Desta  Yivarken   גילה גמליאל / Gila  Gamliel   גלית דיסטל אטבריאן / Galit  Distal Atbaryan   גלעד קריב / Gilad Kariv   דוד אמסלם / David Amsalem   דוד  ביטן / David Bitan   ווליד טאהא / Waleed Taha   ולדימיר בליאק / Vladimir Beliak   זאב אלקין / Ze'ev Elkin   זאב בנימין בגין / Ze'ev Binyamin Begin   חיים ביטון / Haim Biton   חיים כץ / Haim Katz   יאיר גולן / Yair Golan   יאיר לפיד / Yair  Lapid   יואב בן צור / Yoav Ben Tzur   יואב גלנט / Yoav Galant   יואב סגלוביץ' / Yoav Segalovich   יואב קיש / Yoav Kish   יואל (יולי) אדלשטיין / Yoel Edlshtein   יום טוב חי כלפון / Yomtob Kalfon   יוסף שיין / Shain Yossi   יוראי להב הרצנו / Yorai  Lahav-Hertzano   יסמין פרידמן / Yasmin Fridman   יעקב ליצמן / Yaakov Litzman   יפעת שאשא-ביטון / Yifat  Shasha-Biton   ישראל אייכלר / Yisrael  Eichler   ישראל כץ / Israel  Katz   לימור מגן תלם / Limor Magen Telem   מאזן גנאים / Mazen  Ghanem   מאי גולן / May  Golan   מאיר יצחק-הלוי / Meir Itzhak Halevy   מאיר כהן / Meir  Cohen   מאיר פרוש / Meir Porush   מיכאל  מלכיאלי / Michael Malkieli   מיכאל מרדכי ביטון / Michael  Biton   מיכאל מרדכי ביטון / Michael Mordechai Biton   מיכל מרים וולדיגר / Michal Miriam  Woldiger   מירב בן ארי / Merav Ben Ari   מירב בן-ארי / Meirav  Ben-Ari   מירב כהן / Meirav  Cohen   מירי  רגב / Miri Regev   מכלוף מיקי זוהר / Miki Zohar   מרב מיכאלי / Merav  Michaeli   משה ארבל / Moshe Arbel   משה גפני / Moshe Gafni   משה (מוסי) רז / Mossi Raz   מתן כהנא / Matan  Kahana   ניצן הורוביץ / Nitzan Horovitz   ניר אורבך / Nir  Orbach   נירה שפק / Nira  Shpak   נפתלי בנט / Naftali  Bennett   סימון דוידסון / Simon Davidson   סלאלחה עלי / Salalha Ali   סמי אבו-שחאדה / Sami  Abu Shehadeh   סעיד  אלחרומי / Said Elharumi   עודד פורר / Oded Forer   עודה איימן / Ayman  Odeh   עופר כסיף / Ofer  Cassif   עידית סילמן / Idit  Silman   עמיחי שיקלי / Amichai Chikli   פטין מולא / Patin  Mula   צחי הנגבי / Tzachi  Hanegbi   קארין אלהרר / Karin  Elharar   קטרין (קטי) שטרית / Kathrin  Shitrit   רון כץ / Ron Katz   רות וסרמן לנדה / Ruth Wasserman Lande   רם בן ברק / Ram  Ben Barak   שלמה קרעי / Shlomo  Karhi   שמחה רוטמן / Simcha  Rothman   שרן השכל / Sharren Haskel
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
מס הפחמן יביא להתייקרות של עד 5% בחשמל
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
הזיות יקרות של ירוקים
מגיב ותיק  |  12/12/21 11:07
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות משבר האקלים
איתמר לוין
שתי המדינות אומנם הודיעו על הסכמתן לפעול יחדיו להאטת התחממות כדור-הארץ, אך הסכם גלזגו מוכיח שוב שבנושא זה סין אומרת הרבה ועושה מעט - מנתח וושינגטון פוסט
איתמר לוין
ניו-יורק טיימס מסכם את ועידת האקלים: יש תמימות דעים על הצורך לעשות יותר ומיד בתחום ההתחממות, אך אין פרטים מחייבים    הוועידה הניבה כמה הסכמים נוספים, אך גם כאן המבחן הגדול יהיה האם וכיצד יישומו
איתמר לוין
ביום האחרון של ועידת גלזגו מסביר וושינגטון פוסט את ההבדל העצום שבין יעד התחממות של מעלה וחצי לבין יעד של שתי מעלות    בפריז לפחות דיברו על מעלה וחצי; טיוטת הסכם גלזגו הולכת אחורה בהיבט החשוב ביותר של שינויי האקלים
מירב ארד
סמנכ"ל השירות ההידרולוגי: נושא החיזוי במרחב העירוני תקוע על 3 תקנים ותקציב של 2 מיליון שקלים. בחורף הבא גם מרכז החיזוי הנוכחי לא יפעל    יו"ר ועדת הפנים: יש רשויות מקומיות שאין להן כסף לגזום עצים ולנקות תעלות ניקוז    יו"ר הוועדה לביטחון פנים: הוועדה קוראת לראש הממשלה להיכנס לעובי הקורה ולמנות גוף שירכז את עבודת משרדי הממשלה
איתמר לוין
וושינגטון פוסט מדווח: תושבי המדינות המתפתחות סובלים בצורה קשה במיוחד משינויי האקלים - אך המדינות המפותחות, האחראיות המרכזיות לנזקים, מסרבות לפצות אותן
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il