ועדת השרים לחקיקה תומכת (יום א', 12.12.21) בהצעת חוק לתיקון פקודת הראיות, באופן הנותן יותר משקל למטופל בעל חיסיון בהליכים משפטיים שבהם מבקש אחד הצדדים להסיר את חסיונו.
בלא מעט הליכים משפטיים, מבקש נאשם או צד להליך אזרחי לברר פרטים על עברו הרפואי, הפסיכיאטרי או הפסיכולוגי של עד או מתלונן. לרוב מדובר במתלוננים בתיקים רגישים, כגון בתיקי תקיפה במשפחה, בעבירות מין וכיו"ב). לעיתים נעשה הדבר באמצעות בקשה לעיון בחומר חקירה מכוח סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי ולעיתים באמצעות הזמנת הרופא, הפסיכיאטר או הפסיכולוג כעד.
בשני המקרים בית המשפט נדרש להסיר את החיסיון הקבוע בפקודת הראיות, המאפשר לאיש הטיפול שלא להציג את הראיות על עברו של העד בפני בית המשפט. חיסיון זה נועד להגן על בעל החיסיון – המטופל, והמטופל רשאי לוותר עליו.
בדיון בהסרת החיסיון, שוקל בית המשפט את הנזק שייגרם למבקש כתוצאה מאי-הסרת החיסיון, לעומת הנזק שייגרם לבעל החיסיון עם הסרתו. שקלול זה אינו אמיתי כאשר בעל החיסיון אינו מופיע בפני בית המשפט ואינו מפרט בפניו את השיקולים לאי-הסרת החיסיון ואת החשש הקיים לפגיעה בו ובפרטיותו בעקבות הסרת החיסיון. על פגיעה חמורה זו ועל העיוות שבה עמד כבר השופט טירקל, באומרו: "לדעתי שגה בית המשפט המחוזי בכך שדן בשאלות של הסרת החיסיון שלפי סעיפי פקודת הראיות והסרת ההגנה שלפי חוק הפרטיות, בלי ששמע את תגובתה של המתלוננת לבקשתו של בא-כוח העורר לעיין במסמכים הנוגעים לה... חשיפת מידע כזה היא פגיעה חמורה ביותר בזכותו של אדם ל
כבוד ולפרטיות ואין להתיר את החשיפה בטרם שמע בית המשפט את האדם העלול להיפגע, אפילו אין הוראה מפורשת בדין המורה על כך" (בש"פ 8467/99).
כדי לתקן עיוות זה מוצע לתקן את פקודת הראיות, כך שבעל החיסיון או נציגו (במקרה שבו מדובר בקטין, לדוגמה) יהיו משיבים בבקשה להסרת החיסיון.
הזכות לערער
משהחליט בית המשפט להסיר חיסיון של מטפל, הרי שמחויב אותו מטפל להציג בפני בית המשפט כל חומר רלוונטי על המטופל שלו. על החלטה כזו, כאשר מדובר בהליך פלילי, אין זכות ערעור, אלא במסגרת ערעור על פסק הדין כולו. כאשר מדובר בחשיפת חומר רגיש, הרי שאין כל תועלת לערעור לאחר שהחומר כבר הוצג בפני הצדדים ובפני בית המשפט, שכן הפגיעה בפרטיות כבר אירעה.
לפיכך מוצע לתקן את פקודת הראיות כך שתינתן זכות ערעור על ההחלטה להסיר חיסיון, כערעור על החלטת ביניים. מאחר שמלכתחילה בעל החיסיון אינו צד להליך - אלא כמשיב - מוצע בהצעת החוק לקבוע מפורשות, כי זכות הערעור תהא נתונה גם לבעל החיסיון.
דיון בדלתיים סגורות
על-פי נוסח הפקודה כיום, הדיון בבקשה להסרת החיסיון חייב להתקיים בדלתיים סגורות. עם זאת, לאחר שהחליט בית המשפט להסיר את החיסיון, שמיעת הראייה יכול שתיעשה אף בפומבי, שכן הסמכות לשמעה בדלתיים סגורות היא סמכות רשות בלבד.
כדי לפתור עיוות זה ולהגן על פרטיותו של העד בשלב בו פרטיותו עומדת להיפגע הלכה למעשה, שלב הצגת עברו הרפואי או הנפשי, מוצע לתקן את הסעיפים הרלוונטיים בפקודת הראיות, כך שגם שמיעת העדות שלגביה הוסר החיסיון תיעשה ככלל בדלתיים סגורות, כדבר שבחובה, ולא רק כעניין הנתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
הצעת החוק, שנוסחה בסיוע המועצה לשלום הילד, הוגשה במקור על-ידי חבר הכנסת לשעבר
זבולון אורלב, ובגלגולה הנוכחי בידי ח"כ
מירב בן-ארי. היא תובא להצבעה בקריאה טרומית במליאת הכנסת.