קרעי: "יש אנשים ששולטים על 700,000 דונם. לא ייתכן שחוטא יצא נשכר". ח"כ ווליד טאהא: "אתה משתמש בזכות בסיסית ככלי ענישה? עד כב השתמשו בחשמל ככלי ענישה. אתה משתמש גם בהצבעה לשם כך?" ח"כ קרעי: "שילך ליישוב שהמדינה הכירה בו". ח"כ טאהא: "מדובר על עשרות אלפים. לא על חוות בודדים". ח"כ קרעי: "גם מאחזים שהמדינה לא הכשירה אין בהם קלפיות".
יו"ר הוועדה, טאהא: "אני מדבר על תחומי ישראל". ח"כ קרעי: "החוק הישראלי חל שם". ח"כ אוסמה סעדי: "זה חידוש". ח"כ קרעי: "באישור אלוף. חוק הבחירות חל ביו"ש".
עטיה אלאסאם, יו"ר מועצת הכפרים הבלתי מוכרים בנגב: "מדובר בזכות בסיסית שלא מיושמת, המדינה שמה חסמים. יש לנו מוסדות ציבור בכפרים הבלתי מוכרים. מרכזי שירות, בתי ספר, גני ילדים - המדינה יכולה להשתמש במקומות הללו כדי להצביע שם. אנחנו מוכנים לעזור למדינה ברישום כל האנשים - מה הקלפי הקרוב אליהם".
פאטימה אבו קווידר, תושבת אל זרנוק: "המצב אצלנו לא פשוט, קשה מאוד לאישה לעזוב את הבית להצביע. למה לא יתנו לנו להצביע בבית שלנו? אנחנו כמו כל בני האדם".
הד"ר ת'אבת אבו ראס, מנכ"ל יוזמות אברהם: "זו תעודת עניות למדינה, ששולחת אנשים להצביע רחוק מהכפרים שלהם. תארו לעצמכם שזקן או זקנה צריך לנסוע עד 65 ק"מ להצביע. ניתן לפתור זאת: עד שנות ה-80 היו קלפיות בכפרים הבלתי חוקיים. שימו את עניין חוקיות הכפרים בצד - מדובר באנשים חוקיים ומגיע להם להצביע. ישנם קלפיות שההצבעה שם מגיעה ל-5 או 10% בלבד, וזו פגיעה בדמוקרטיה".