וועדת העבודה והרווחה האריכה (יום ד', 29.12.21) את הוראת-השעה לדמי בידוד לשכירים, בצו תוכנית הסיוע הכלכלי בתקופת הקורונה. יו"ר הוועדה, אפרת רייטן-מרום אמרה כי מדובר בהסדר מוסרי וצודק, ומאזן עם צרכי המשק, וציינה את אפשרות ההורים-לילד-בבידוד להיעדרות לסירוגין.
עובד שהיה בבידוד בשל חשש להידבקות בנגיף הקורונה או בשל חובת בידוד של ילדו, וכן עובד שאינו חייב בבידוד אך נעדר מעבודתו בשל חובת בידוד של ילדו, עשוי להיות זכאי לדמי בידוד מהמעסיק עבור ימי היעדרותו מהעבודה. חיום הבידוד הראשון הוא על חשבון העובד. ימי הבידוד הראשונים, הם על חשבון ימי המחלה עד שלושת הימים הראשונים בלבד. כן משתנה האם הבידוד עקב העובד עצמו - או בגלל בידוד ילדו. הורים-עובדים יוכלו להיעדר מהעבודה - לסירוגין.
גובה דמי הבידוד עשוי להשתנות בין עובדים מחוסנים, מחלימים או מנועי חיסון ועובדים שאינם מחוסנים. עובד שנכנס לבידוד בשל הגעתו מחו"ל אינו זכאי לדמי בידוד אלא אם נסע לחו"ל מטעם המעסיק, ועובד הנמצא בבידוד בשל היותו חולה מאומת יהיה זכאי לדמי מחלה ולא לדמי בידוד.
משה אבוטבול קרא להעניק יותר ימי חופשה להורה לילד עד גיל 3, וביקש את סיוע יו"ר הוועדה בגיוס רוב בקואליציה לכך.
נציג הביטוח הלאומי, סיפר כי עד כה 12 אלף מעסיקים הגישו בקשה לדמי בידוד עבור 102 אלף עובדים ושולמו כ-550 אלף ימי בידוד, כ-159 מיליון שקלים. הבקשות מאושרות בדרך כלל עד שבועיים. בנוסף להורים השומרים על ילדם לסירוגין, יופחת יום הבידוד הראשון רק לאחד מהם.
לטענת עו"ד מוריה ברבי, נציגת אגף העבודה בהתאחדות התעשיינים, אין להאריך את הוראת-השעה, ויש להבחין בין מחוסנים ללא-מחוסנים. "מי שבוחר לא להתחסן משית עלויות על המעסיקים, מלבד ההוצאות האחרות על הקורונה". יו"ר הוועדה דחתה דברים אלו, כי החוק מאפשר ללא-מחוסנים להיבדק.
לדברי טובה בסר, נציגת האוצר, כיוון שהמדינה לקראת גל חמישי אנו תומכים בהארכה, וכיוון שמדובר בעלויות גבוהות במיוחד, ואנו רוצים כל-העת לבדוק את ההשפעה על המשק, אין לקבוע זאת כהוראת-קבע - לשנה.