יוזמת החוק, ח"כ נירה שפק (יש עתיד), סיפרה על ילדה שגדלה בצל נידוי אביה - בגלל שחשף שחיתות במקום עבודתו. "יש לנו חובה מוסרית וציבורית להילחם בשחיתות ציבורית. חשיפה שכזו היא תהליך ממושך, והנוטל מאנשים אמיצים מאמץ נפשי רב - ויש לאפשר להם פיצוי - גם בחלוף זמן מהחשיפה".
חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז-1997, נחקק במטרה להגן על עובד שחשף מעשה שחיתות במקום עבודתו, ולעודד עובדים לחשוף מעשי שחיתות. החוק מאפשר לעובד שפוטר או שנפגעו תנאי עבודתו בשל כך שחשף מעשי שחיתות, להגיש תביעה נגד מעסיקו בגלל פגיעה -בתוך שנים-עשר חודשים לבית הדין האזורי לעבודה. החוק החדש יאפשר להדגיש תביעה גם בחלוף שבע שנים מהחשיפה.
בתביעה בגלל פגיעה בתנאי העבודה, לבית הדין יש סמכות לפסוק לעובד פיצויים בסכום של יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק. בנוסף, לבית הדין סמכות לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום של עד 500,000 שקלים חדשים בשל חומרת ההפרה, וכן רשאי בית הדין לתת צו מניעה או צו-עשה, לרבות צו המבטל את פיטורי העובד. האפשרות של הגשת תביעה עשויה להרתיע מעסיקים מפני פגיעה בעובדים החושפים שחיתויות, ולכן יש חשיבות לזמן שבו מתאפשר להגיש תובענה בשל פגיעה בעובד.
נוסף על כך, עובד הנפגע בשל חשיפת שחיתות בגוף מבוקר, יכול לפנות לנציב תלונות הציבור לקבלת עזרה והגנה. הנציב רשאי לתת צו המורה להחזיר לעבודה עובד שפוטר בשל חשיפת שחיתות במקום העבודה, או לקבוע פיצויים לעובד. פניה לנציב תלונות הציבור בשל פגיעה בעובד, אינה מאריכה את תקופת ההתיישנות להגשת תובענה ועובד שפנה לנציב יכול להיוותר ללא עזרה, בגלל שהמועד להגשת התביעה חלף.
לפיכך מוצע להאריך לשבע שנים את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, וזאת כדי לאפשר למספר רב יותר של חושפי שחיתויות, שזכויותיהם בעבודה נפגעו.