ח"כ
יוראי להב הרצנו: "יש מקורות זרים שמוכנים לממן הקמת מט"ש בטול-כרם". הד"ר גלית שאול: "אנחנו מדברים על מתקן שיוקם בעמק חפר, היכן שכיום פועל מט"ש זמני. אנו לא מכירים פתרון בטול-כרם שקורה. הוקם מתקן חדש בשכם בכסף גרמני. בפועל הזיהום משם ממשיך לזרום. לא יודעת למה. הכל נשפך לנחל, למרות שיש שם מתקן חדיש. לכן חייבים מתקן בנקודת הכניסה יד חנה, שיטפל במה שמגיע".
יו"ר הוועדה, ח"כ
ווליד טאהא: "טיפול בנחלים צריך להיות עקבי ומצריך משילות. יש בעיה בקשר הרדוד שין הרש"פ לישראל. הכל קשור בכסף. האם הוא יכול מעשית-פוליטית לעשות את זה".
גיורא שחם, מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב: "בלתי נסבל שזה יימשך כך. אנו נחושים לעשות. נדרש תקציב. הפרויקט יבוצע באמצעות מודל ה-BOT. ככל שהפלשתינים יקימו מתקני טיהור וסילוק אנו נעצור את הקיזוזים. כיום מקזזים מהמיסים שלהם את עלות הטיפול שלנו בשפכים שהם מזרימים לנחל. אין לנו עניין לנגוס במעט המיסים שלהם, אבל משק המים הוא משק סגור וכל העלויות מושתות על תעריף המים".
ח"כ
מוסי רז, מ"מ יו"ר הוועדה: "יש בסיס משפטי לקיזוזים?" גיורא שחם: "כן. אלה הסכמי הביניים".
חיים בורובסקי, אגף התקציבים באוצר: "אנו ערים לבעיה הסביבתית ומתכוונים למצוא לה פתרון. הנושא לא מוזנח ולא ממוסמס. התהליכים לא פשוטים. דובר על פרויקט אחד, וזה השתנה משמעותית. יימצאו מקורות מימון. מודל המימון אינו מדל קלאסי. זה פרויקט שונה כי נדבך עיקרי בו זה הזרמות מהרש"פ. יבוא זכיין שיקים ויתפעל. הוא לא יודע לגבות כסף מהרש"פ, לא יודע כמה ביוב יוזרם משם, לכן המדינה נותנת לזכיין רשת ביטחון. לגבי לוחות הזמנים, יכול להיות שיזוז לפה ולשם".
להב הרצנו: "לוחות הזמנים זזו לפה ולשם מאז שאני הייתי בגיל מצוות. תן לנו גדרות ללו"ז של העברת הכספים". ד"ר גלית שאול, ראש מועצת עמק חפר: "יש לנו הקלטה מדיון ועדת הפנים ב-2017, שבה האוצר מתחייב להעביר 250 מיליון".
בורובסקי: "בשנתיים האחרונות נרתמנו לפרויקט הזה במלוא הכוח. אני מבין את הכעס והתסכול. ברמה האישית והארגונית, איש לא מתכוון למרוח ולא למסמס. יהיה זכיין ברבעון הראשון של 2023. זו המסגרת. יש פה תשתית למניעת זיהום בנחל אלכסנדר ולהשקות אבוקדו וגידולי שדה".