הוועדה לביטחון פנים קיימה דיון על טיפול המשטרה בתלונות על פגיעות מיניות במגזר החרדי. בדיון עלה כי בשנים האחרונות יש עליה במספר התלונות במגזר החרדי. גבריאלה ליברמן, פרקליטות מחוז מרכז סיפרה בדיון כי "בפרקליטות מרכז מתנהלים כעת 55 תיקים של פגיעה מינית בדרגת פשע חמור, כ-20% מתוכן הנפגע והפוגע חרדי".
יו"ר הוועדה מירב בן ארי אמרה בפתח הדיון: "לחוויה הקשה של הטרדה מינית וחשיפה בפני חוקרי משטרה, שחוצה מגזרים, נוסף פער שפתי שמקשה על נפגעים ונפגעות חרדים להעיד במשטרה".
בפני הוועדה העידה טליה, צעירה חרדית נפגעת עבירת מין: "כשהלכתי למשטרה להתלונן, חשבתי שרק אצטרך לספר מה קרה, אבל הגעתי לחדר חקירות לוחץ ולא רגיש בהיבט דתי ותרבותי". היא הוסיפה: "כשמושיבים חוקרת מול נערה שנחקרת על עניין טראומטי, לא הגיוני שתהיה התעלמות מוחלטת מזה שהקרקע נשמטה מתחת רגלי. לא הבנתי את שפת המשטרה. הפוגע היה אדם קרוב, לא אויב שאפשר לסמן כרשע. הייתה לי גם חרדת נטישה של יתר האנשים הקרובים, כי הם תמכו בו. אחרי 3.4 שעות חקירה ביקשתי הפסקה, והחוקרת התעלמה. הרגשתי כאילו אני לא רואיה לבקש כלום. לא ידעתי לקרוא בשמות למקומות המוצנעים בגוף. החוקרת אילצה אותי לבטא מילים שעבורי הן ניבול פה".
יו"ר הוועדה, ח"כ מירב בן ארי: "לצערי תחושת האשמה והמצוקה בחקירה חוצת מגזרים. זו חוויה מטלטלת, וברור שמה שייחודי לקושי של נפגעות ונפגעים חרדים הוא השפה. אישה חילונית יכולה, עם כל הקושי, להסביר מה קרה. ברור שחוקרת חרדית הייתה יכולה להבין את הנפגעת החרדית הרבה יותר טוב".
הרב אשר מלמד, המרכז הישראלי למוגנות: "יש תחנות משטרה שעושות עבודת קודש, ויש תחנות שהמצב איום ונורא. לאחרונה נחשדו שני אחים, ראשי ישיבה בירושלים, שחשודים בפגיעה בעשרות בחורים. יש כ-10 עדויות. קצין חקירות דרש הרחקתם ל-14 יום, ואחרי יומיים ביקש לבטל את הצו. איפה בית המשפט? האם הם יכולים להמשיך ללמד? אין שם שאלה אם קרה או לא קרה. התנהלות כזו מרחיקה אנשים ומרתיעה מלהתלונן. באירוע אחר היה חשד שאב פגע בילדיו. החוקרת דרשה לדעת את כתובת התלמוד תורה, ושוטרים הגיעו לבית הספר ושאלו על 'דברים לא מוצנעים'. הרסו למשפחה את העתיד. אין שום הבנה לרגישויות ולנזק שחקירה לא רגישה עושה לנפגעים האלה, ולכל מי שאולי חשב להתלונן".