מלינובסקי: "הציבור הגדול ביותר הוא הציבור שאין לו ברירה. נושא הפיתוח לא יכול שיהיה ע"י גופים פרטיים. תעשו שיעורי בית וסדרי עדיפות כי זה נושא הנוגע לכולנו. אם יש נהלים תעבירו. אם אין, יש לכתוב ולהעביר לכל חברות קדישא כדי לא לעורר שאלות בעת צרה. מבחינת הנגשת המידע- חייבת להיות רשימה מסודרת באתר המשרד עם החלקות והאחראים כולל מספרי טלפון ועליכם להבהיר שזו קבורה חינם".
גל שם טוב: "אנחנו מקימים צוות בין-משרדי לנושא הקבורה עם כל המשרדים הרלוונטיים והגופים הרלוונטיים, יהיה הליך של שימוע ציבורי וננסה לעשות זאת בצורה מסודרת. אנחנו מבינים שיש פער וכל שיטת הקבורה מבולבלת. בעבר לא הצלחנו להגיע להסכמות. הפער הגדול שלנו הוא במרכז ובתפיסה לא הוליסטית. אם לא נשנה את השיטה ונגדיר איך לתת מענה בין אם בקבורה רוויה או צפיפות לדונם, כל ישראל תהפוך לבית עלמין אחד. בבתי עלמין ב"ש, גבעת ברנר ועמק חפר אתה יכול להיקבר בלי קשר למקום פטירתך. מי שלא מגיע מאותו אזור גאוגרפי ישלם עשרות אלפי שקלים גם בקבורה אורתודוקסית. הצוות יוקם בחודש הקרוב ונידרש לכחצי שנה להגיע לסיכומים ואכתב אתכם בכל הסיכומים".
הרב אברהם מנלה, מנכ"ל חברה קדישא: "בחברה קדישא בת"א הקמנו מבנה בעלות עשרות מיליוני שקל שמשרת 135 רשויות מקומיות ברדיוס 40 ק"מ. במשך הזמן מאז קיבלנו רישיון לקבורה אזרחית. כשהיו בעיות ספציפיות פתרנו אותן ואני מוכן לקיים שיח עם המשרד בירושלים. לא הייתה עלינו תלונה בנושא של קבורה אזרחית ויש קבורה בארון בכל מקום בו יש קבורה אזרחית".
לשאלת היו"ר ח"כ קריב האם יש נהלים לגבי אופי הטקס המוצג למשפחות ומהותו. האם רב רפורמי יכול לנהל את הטקס בחלקה בת"א, השיב כי "מי שמנהל את הטקס הוא החברה שקוברת. אנחנו לא מגבילים אף אחד מלהיות מטעם המשפחה בטקס". עוד אמר: "חברות קדישא גרעוניות. לקחנו על עצמנו דבר שלא קרה 25 שנה ואנחנו מקיימים את הקבורה האזרחית".
היו"ר ח"כ קריב: "שיבחנו את הכניסה של חברות קדישא תחת האלונקה, אבל זה לא מכסה את הפערים. אני מעריך את ההשתדלות של החברות אבל עם כל הכבוד, גופים שלפי התקנון שלהם כפופים להלכה, זה מייצר פער. בברקת לא ייתכן שחברה אורתודוקסית תנהל את בית העלמין האזרחי".
עו"ד שגיא אגמון סמנכ"ל ויועמ"ש עמותת חדו"ש: "הבעיה הראשונה היא מקומות שאין להם שירות ובראשם ירושלים. במקום לחלק למחוזות מצאו פתרונות ליישובים ואיש לא בדק איזה ישובים לא מקבלים שירות כלל. אשדוד דימונה אין בתי עלמין שמשרתים אותן. המיפוי הראשון שצריך הוא לגלות את היישובים הללו ולתת להם פתרונות.
"הדוגמה של גבעת ברנר שכהר שנים נסתיימו שם פתרונות הקבורה אך היא עדיין מוצגת. מי שבפועל נותן את השירות היא או חברה קדישא או הרשויות המקומיות. יש שטח של 12 דונם בקריית ענבים שיכול לפתור את הבעיה של ירושלים אם רמ"י יסירו את ההתנגדות".
עו"ד ענבר לוי רון מישראל חופשית: "יש להעביר את הקבורה האזרחית למשרד הפנים כי לא מדובר בשירות דתי והוא נעשה מוניציפלית".
רחלי קולסקי ממנהל התכנון: "יש הנחיות של מנכ"לית מנהל התכנון, שכל תוכנית שמעל 20 דונם יוקצו לפחות 10% לקבורה חלופית. יש לי רשימה של בתי עלמין שזה נעשה בהם. הצענו ואישרנו תיקון לתמ"א 19 אבל נתקלנו בקושי באישור הממשלה".