בג"ץ: לא ייקבע כעת שיש קלון בהרשעתו של דרעי

בית המשפט העליון דחה (יום ב', 17.1.22) את עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד ההימנעות מקבילת קלון במסגרת הסדר הטיעון עם אריה דרעי. השופטים נזפו בדיון ביו"ר התנועה, עו"ד אליעד שרגא, ובצורה נדירה אף פסקו הוצאות לחובת התנועה. דרעי צפוי להתפטר מן הכנסת, להודות בעבירות מס, לשלם קנס בסך 180,000 שקל ולצידו מאסר על תנאי של שנה. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הסכים שלא לבקש מבית המשפט לקבוע שבמעשיו של דרעי דבק קלון - קביעה אשר תרחיק אותו לשבע שנים מן הכנסת ומן הממשלה. במצב הנוכחי, דרעי אינו מנוע מלהתמודד לכנסת (שכן המניעה היא רק ממאסר של למעלה משלושה חודשים). אם דרעי יבקש לכהן שוב כשר, סביר להניח שהנושא יגיע להכרעת בג"ץ. התנועה לאיכות השלטון ביקשה לחייב את מנדלבליט לבקש כבר עכשיו מבית המשפט לקבוע קלון, אך השופטים יצחק עמית, נעם סולברג ואלכס שטיין הבהירו בדיון, כי העתירה נוגדת פסיקה מפורשת של בג"ץ - לפיה אין מקום לדון בקלון כאשר אין המדובר באיש ציבור. מאחר שדרעי יתפטר מן הכנסת לפני הגשת ההסדר לבית המשפט והוא הודיע שיוותר על ההטבות של חבר כנסת לשעבר - אין אפשרות לעסוק כעת בשאלת הקלון, המשיכו השופטים.

"לפעמים יש דברים פשוטים במשפט"

"אנו לא שם", אמר עמית, אך שרגא התווכח: "אנו שם, אדוני, כי זו לא הפרשנות לשיטתנו". שרגא טען: "המדינה נותנת יד לקונץ פטנט הזה, ללכת יד ביד עם דרעי, ולהסכים איתו שאם הוא יתפטר - לא יהיה בכך קלון". שטיין הגיב: "ח"כ יכול להפסיק להיות ח"כ וזה משיל מביהמ"ש מיניה וביה את הסמכות לדון בשאלת הקלון. אנו לא עושים משפט מבויים כאן. זה לא פקולטה למשפטים כאן... אדוני יקשיב ולא ידבר. אני אומר לאדוני, כי זה מתייחס לכך שהוא מורשע וח"כ. מי שמורשע ואינו ח"כ, לא עוסקים בעניין הקלון. לפעמים יש דברים פשוטים במשפט וזה אחד מהם". סולברג העיר: "אתם חרטתם על דגלכם את איכות השלטון. אם הלכו יד ביד ותפרו את הדבר הזה לדעתכם, זה חמור מאוד. אך לשלוף באוויר האשמה כזו שהוא [דרעי] לא יכול להתגונן בפניה, זה לא צודק". שרגא טען ששאלת הקלון תעלה בקרוב, אך עמית הגיב: "יכול להיות שאדוני צודק, אך לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים. השאלה היא, אימתי הזמן הנכון? אנו לא עוסקים כאן בדברים שלא הגיעו עדיין לעולם". ואילו שטיין שב ואמר: "ביהמ"ש יכול לומר זאת רק אם מי שעומד בפניו הוא ח"כ. ואם הוא לא ח"כ, דינו כדין נהג מונית שהורשע בהריגה בקלות דעת, לדוגמא. אז יתעסקו בשאלת הקלון. אלו מילות המחוקק". בית המשפט מתח ביקורת גם על התנועה למשילות ולדמוקרטיה, אשר טענה שמנדלבליט למעשה נכנס למגרש הפוליטי. השופטים ציינו, כי ספק רב אם בכלל יש לה זכות עמידה בנושא, שכן דרעי הוא שיכול היה להעלות טענה זו. שטיין אמר: "אני לא מבין, מה זה עניינכם? שניים עושים הסכם והצד השלישי פתאום מתערב ולא מסכים. אני מבין את עו"ד שרגא; יש לעותרת מעמד מבוסס בעניין זה. אתם באים מכלום ויוצרים טענות מדוע ביהמ"ש ידון בזה... לא יכול להיות שכל אחד יכול להתערב בהסדרי טיעון. זה חריג שבחריגים לגבי עותר ציבורי שיש לו זכות עמידה. כדי להיכנס לזה, צריכים להביא משהו הרבה יותר רציני. אתם נכנסים לקרביים של הסכם לא לכם".

"בית המשפט מאוד עמוס"

שרגא דחה את הצעת השופטים למשוך את העתירה ודרש שמנדלבליט יצהיר שסוגיית הקלון תידון בעתיד, בעוד התנועה למשילות ולדמוקרטיה נענתה להצעה זו. עמית הגיב: "בית המשפט מאוד עמוס, פסק הדין ייכתב, אך תוצאת פסק הדין תהא דחיית העתירה של התנועה למען איכות השלטון ואנו מודיעים על כך כאן ועכשיו". בפסק הדין אומר עמית, כי התנועה "אינה קוראת כהלכה את הוראת הסעיף" לפיו תופסק כהונתו של חבר כנסת שהורשע בעבירה שיש עימה קלון. אם דרעי יתפטר לפני הרשעתו, הסעיף הזה לא יחול עליו ובית המשפט לא יהיה רשאי לדון בשאלת הקלון. "העותרת טענה כי התפטרותו של ח"כ דרעי היא בבחינת 'קונץ-פטנט' שנועד לסלול את דרכו חזרה לכנסת, כשר או כחבר כנסת, לבחירות הבאות. אך שנינו ולמדנו כי 'לכל זמן ועת לכל חפץ תחת השמים'. אם וכאשר כך ייעשה, הרי שהעותרת מכירה היטב את הדרך לבית משפט זה ושערי בית המשפט נותרו פתוחים". לבסוף מציין עמית, כי מאחר שדרעי ויתר על ההטבות של חבר כנסת לשעבר - הרי שאין כעת משמעות לשאלת הקלון. התנועה חויבה בתשלום הוצאות בסך 8,000 שקל - מחציתם למדינה ומחציתם לדרעי. את המדינה ייצגו רנאד עיד ונטע אורן, את התנועה למשילות ולדמוקרטיה ייצג עו"ד זאב לב, ואת דרעי - עוה"ד נבות תל-צור ודולב אלרן.