ח"כ השכל: "הסכם השילומים היה פצע בתוך האומה, נושא שחילק את הארץ לשני מחנות, וגם היום הוא רגיש לניצולי השואה, ולדורות השניים והשלישיים שלהם, ובהם אני. גרמניה היא ידידה קרובה של ישראל ומערכת היחסים איתם חשובה מאוד, ואני יודעת שבגרמניה יש התארגנויות לציון 70 שנה להסכם השילומים. חשוב לי לוודא שמשרד החוץ נערך לציון האירוע כאן בארץ ומעורב בציון האירוע גם בגרמניה, כדי לוודא, בצורה דיפלומטית, את ייצוג הנרטיב הישראלי באירועים כראוי וייצוג ניצולי השואה באירועים ככל הניתן. חשוב לוודא שלא מתייחסים להסכמים כפיצוי על הנרצחים ועל הרכוש שנגזל, אלא השבה של מעט מהנזק שנגרם, וזהו הנרטיב". ח"כ סובה: "אני הצטרפתי להצעתה של ח"כ השכל בשל חשיבות הנושא, ומבקש גם להוסיף כי חשוב להכניס לשיח את נושא הגבורה היהודית. אנחנו גדלנו בארץ על סיפורי גבורה כמו מרד גטו ורשה, אבל לא יודעים מספיק על מאות אלפי יהודים שנלחמו נגד הצורר הנאצי בצבאות השונים במלחמת העולם השנייה. חלומי כיהודי וכישראלי, שבעוד שנים רבות ידברו על גבורה זו במונחים היסטוריים כמו דוד המלך ויהושע בן נון".

שולי דוידוביץ', ראש חטיבת תפוצות ודתות במשרד החוץ: "ההסכם נחתם בספטמבר 52' מתוך מחלוקת גדולה וכאב עצום בישראל. הפצע הפתוח של השואה לא יגליד לעולם וכסף לעולם לא יכפר על העוולות. ההסכם עצמו, כיום, אינו שנוי במחלוקת ומהווה אבן-דרך במארג היחסים בין ישראל לגרמניה. ההסכם הוא חלק ממחויבות גרמניה לקיומה של ישראל ולהנחלת הזיכרון על העבר החשוך לדור הצעיר יחד עם מאבק בלתי מתפשר נגד האנטישמיות. "70 שנים להסכם יצוינו לא בצורת חגיגה, אלא בפעילויות לימודיות וחינוכיות תוך הדגשת הדאגה לניצולי השואה והמחויבות שלעולם לא עוד. שוחחנו עם שגרירת גרמניה רק בשבוע שעבר, ואין לה עדיין רשימה של כל האירועים המתוכננים לציון ההסכם, אך היא מסרה שכל האירועים ייסובו סביב זיכרון העבר והנחלת חינוך ומאבק באנטישמיות בעתיד, החל בדיון משפטי על ייחודיותו של ההסכם, דרך אירוע על שפת היידיש ועוד. "אנחנו בקשר עם הגרמנים כל העת. המשרד לשוויון חברתי ואנחנו, יחד עם ארגוני הניצולים וועידת התביעות, איתם בקשר כל העת, גם על נושא המאבק באנטישמיות, וגם על הרחבות הזכאויות והזכויות של ניצולי השואה. ביום חמישי האחרון, 80 שנה בדיוק מוועידת ואנזה, ושבוע לפני ציון יום השואה הבינ"ל, התקבלה בעצרת האו"ם, בקונצנזוס, החלטה תקדימית על זיכרון השואה שאנו ומשרדי החוץ הגרמני פעלנו ביחד לקדמה". ח"כ השכל: "לדעתי המצב היה שונה לפני מספר חודשים, אבל אני מברכת את משרד החוץ שכעת מעודכן בכל האירועים, ומבקשת שוב לוודא על שמירת הנרטיב, וגם על ייצוגם של ניצולי השואה באירועים ככל שניתן".

הד"ר אהרון מור: "עסקתי בהסכם השילומים בעבודתי במשרד האוצר, במשרד ראש הממשלה ובמשרד לשוויון חברתי, וכיום אני אחד העותרים נגד המדינה על כך שלא דרשה מגרמניה שליש מהסכם השילומים שטרם שולם לה. מדובר ב-500 מיליון דולר, שלפי חישוב שלנו שווים כ-20 מיליארד בערך כיום, ומדינת ישראל לא דרשה. תגובת המדינה לבג"ץ, אחרי חודשים רבים של דחייה, לא התייחסה לנושא ברצינות, ואני ביקשתי לנצל את הדיון כדי לפנות לכנסת שאולי תקדם את הדברים".

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק: "אני לא מכיר את הנושא שהעלית כעת, ונצטרך ללמוד את זה בנפרד בצורה מקצועית. לגבי הסכם השילומים, מדובר בהחלטה קשה ואמיצה מאוד של דוד בן-גוריון באותן שנים. ההחלטה הצדיקה את עצמה בהרבה מאוד היבטים, חיזקה את מצבה הביטחוני והכלכלי של מדינת ישראל, ועזרה גם לניצולים עצמם. זהו אירוע חשוב, וקיבלנו תשובה נאותה, שלא יחגגו אותו, אלא יציינו אותו בצורה מכובדת".

יו"ר ועדת המשנה למדיניות חוץ, ח"כ אמילי מואטי: "ההחלטה באו"ם על זכרון השואה היא הישג לשגריר ישראל באו"ם, למשרד החוץ, למדינת ישראל ולכל יהודי באשר הוא. גרמניה היא ידידה גדולה וחשובה של ישראל, ונכון לקיים איתם דיאלוג כפי שהוא מתנהל כיום, בנושאים אלה, אך גם ראוי תמיד להיזהר בכבודם ובמה אנו דורשים מהם. נמשיך לקיים את השיח החשוב בפורום מצומצם יותר".