הוועדה לקידום מעמד האישה קיבלה (יום ד', 26.1.22) דיווח של משרד העבודה על פיטורי עובדות בהריון ובטיפולי פוריות והיבטים של אכיפה פלילית מנהלית לשנת 2020-2021.
שרית יהודאי מנהלת תחום חוק עבודת נשים במשרד הכלכלה סיפרה בדיון כי שנת 2021 התאפיינה בדומה לשנת 2020 בבקשות מרובות לחל"ת סביב הקורונה. לדברי יהודאי מתוך 5,400 החלטות הוגשו 18 ערעורים. "משבר הקורונה חייב את המשרד לשינוי פרוצדורלי. עשינו בשיתוף ארגוני הנשים נוהל פרסום חל"תים וגם טופס מקוון. צריך להבין שהיינו צריכים לתת החלטות די מהר. מעסיקים סגרו עסקים וגם עבודות היו צריכות את האישור שלנו לטובת קבלת דמי אבטלה. אין החלטות שמתקבלות ללא תגובת העובדת. גם במקרים של סיום פעילות מעסיק כולל סגירת עסק גם אז המעסיק צריך לקבל היתר. רוב ההיתרים הם בגלל משבר הקורונה ועילה כלכלית מוכחת".
נציגת זרוע העבודה הציגה את נתוני המשרד: "עדיין ב-2021 קיבלנו פי 4.5 יותר החלטות משנת 2019 לפני תחיל הקורונה. יש ירידה ל-2020 אבל זה היקף עבודה חריג". ח"כ תומא-סלימאן: "לא חזרנו לשגרה". יהודאי: "בחציון השני של 2021 מתחילים לראות חזרה לשגרה".
הוגשו 5,600 בקשות והתקבלו 5,938 החלטות כולל סוף שנת 2020. 1,234 החלטות הוגשו בגין פיטורים. 307 החלטות התקבלו בבקשות להיתר צמצום משרה ושכר, 3,855 החלטות התקבלו בבקשות להיתר חל"ת או הארכתו ו-542 פניות נסגרו. 41% אחוז מסגירת הפניות הן לאור פניית המעסיק לסגור את הבקשה וזאת לאחר שהתבקש המעסיק להציג הוכחות לפיטורים ואז המעסיק החליט שהוא לא מפטר את העובדת".
בדיווח עלה כי מפילוח עילת ההגנה מתוך כלל 5,396 ההחלטות שהתקבלו בשנת 2021: 46% היו נשים בהריון, 9% נשים במהלך טיפולי פוריות ו-38% היו לאחר 60 ימים מתום תקופת הלידה והורות. מתוך 1,234 ההחלטות ניתנו 1,030 היתרים, 117 סירובים ו-87 אישורים לצורך המשך העסקה. פילוח עילת הגנה בעת כניסת היתרי פיטורים לתוקף מ-1,117 היתרים כללו בין היתר 617 הריונות, 169 טיפולי פוריות ו-81 מקרים של חל"ת שלאחר תקופת לידה והורות.
יו"ר הוועדה: "כשמסתכלים על המספרים שאתם מביאים אנחנו מבינים שנשים בהריון או בטיפולי פוריות שילמו מחיר גבוה יותר מכלל הנשים שגם כך שילמו מחיר גבוה בתקופת הקורונה, אלה נשים צעירות בטווח גילאים שבין 25-40". יהודאי: "כל תנודה במשק משפיעה על הבקשות להיתר". ח"כ תומא סלימאן: "יודעים שיותר נשים יצאו לשוק האבטלה. מי שחושב על תוכניות לשיקום המשק צריך לקחת את הנתונים שמוצגים פה בחשבון".
מאיר דוד מנהל מינהל ההסדרה והאכיפה בזרוע העבודה: "בנושא האם יש נטייה לפטר יותר עובדות מעובדים אחרים חשבתי שזה יקרה בתקופת הקורונה ובלי שיש לי את הנתונים המדויקים אנחנו מבינים שזה לא ממש המצב. כשהמכה נוחתת על המעסיק היא נוחתת על כולם אבל אנחנו נבדוק את זה ונראה אם יש מגמה כזאת". ח"כ תומא סלימאן: "תבדקו את הנושא של פיטורי נשים באופן כללי בשנה ובקשות ההיתרים שלכם". דוד: "נפנה לביטוח הלאומי וננסה לעשות עבודה משותפת לתמונת פיטורי נשים ואני מקווה שיהיה לנו שיתוף פעולה מביטוח לאומי. יהודאי: "רוב העובדות הן מאזור המרכז 48% עם וותק של שנתיים עד חמש שנים ורובן בשכר של עד 5500 שקל. בהתפלגות היתרים לפי מקצועות ניתן לראות כי 16 אחוז מוכרות, 14 מתחום ההוראה ו-14 עובדים כללים". ח"כ תומא-סלימאן: "הקבוצות הכי מוחלשות".
היו"ר זעמה על כך שהמדינה קיצצה תקנים בזרוע העבודה בתקופת הקורונה: "נפלת תחת סופה של 21 אלף בקשות להיתרים והיה מן הראוי לתגבר אתכם שזה לא יהיה על חשבון האכיפה היזומה. במצב כלכלי קשה וקורונה יש צורך באכיפה מוגדלת שלא יפלו מקרים מתחת לראדר". דוד: "הלוואי והדברים שלך יגיעו לאוזניים הנכונות". היו"ר סיכמה: "לא יכול להיות שמדיניות תלכו אתם האזרחים ותתמודדו לבד עם הקורונה תמשך. מי שרוצה ללמוד כיצד כלכלה מתנהלת כלפי נשים בתקופות משבר צריך להסתכל על הסטטיסטיקה לפני המשבר ובמהלך המשבר. לצערי הרב הסטטיסטיקה מוכיחה שהנפגעים הכי קשה ממשבר הקורונה הם קודם כל נשים, אחר כך נשים יותר צעירות, בתוכן נשים בהריון ולבסוף הנשים המוחלשות בעבודות בהכנסה נמוכה. זאת תמונת ראי לכלכלה הישראלית ואיך היא מתנהלת ביום יום ובשעת משבר".