ועדת העבודה והרווחה אישרה (יום ב', 31.1.22) לקריאה ראשונה, את הצעת החוק להאריך משנה לחמש שנים את האפשרות של חושף-שחיתות להגיש תביעה לבית-דין לעבודה בגין פגיעה במעמדו. לדברי יו"ר הוועדה, ח"כ אפרת רייטן-מרום, "אם אנו רוצים לעודד חושפי-שחיתות לקום נגד חבריהם ומעסיקיהם, יש לתת את הדעת על כל הסיבות המעכבות אותן, ועל המעטפת הנדרשת להגנה עליהם". היא הציעה כפשרה הארכה לחמש שנים, במקום שבע שנים כהצעת-החוק, ומול שלוש שנים בלבד שהסכים להן משרד המשפטים, וכך אושר החוק בהצבעה בוועדה.
יוזמת החוק, ח"כ נירה שפק (יש עתיד), הדגישה כי טרם קיבלה תשובות בפרטים רבים ממשרד המשפטים, ולדבריה, ההשפעה של התעמרות מקום העבודה בחושף-השחיתות היא איטית, מתמשכת ומורכבת מפרטים רבים. "לוקח זמן לעובד להחליט שהוא תובע את מפרנסו על התעמרות - בגלל חשיפת שחיתות".
דן אורן, ראש האשכול החברתי במחלקת הייעוץ והחקיקה במשרד המשפטים: "נציבות שירות המדינה וכל משרדי הממשלה מתנגדים להארכת התקופה, והם מציעים תקופה של שלוש שנים בלבד". עו"ד שקד קרפ, רכזת באשכול, ציינה כי הארכת תקופה היא הליך חריג ועלולה לגרום להתמשכות ההליכים המשפטיים - שתמנע השבה לעבודה של חושף-השחיתות.
חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במנהל התקין), התשנ"ז-1997, נחקק במטרה להגן על עובד שחשף מעשה שחיתות במקום עבודתו. החוק מאפשר לעובד שפוטר או שנפגעו תנאי עבודתו בשל כך שחשף מעשי שחיתות, להגיש תביעה נגד מעסיקו בגלל פגיעה -בתוך שנים-עשר חודשים לבית הדין האזורי לעבודה.
בתביעה בגלל פגיעה בתנאי העבודה, לבית הדין יש סמכות לפסוק לעובד פיצויים בסכום של יעלה על 50,000 שקלים חדשים, ללא הוכחת נזק. בנוסף, לבית הדין סמכות לפסוק פיצויים לדוגמה בסכום של עד 500,000 שקלים חדשים בשל חומרת ההפרה, וכן רשאי בית הדין לתת צו מניעה או צו-עשה, לרבות צו המבטל את פיטורי העובד. האפשרות של הגשת תביעה עשויה להרתיע מעסיקים מפני פגיעה בעובדים החושפים שחיתויות, ולכן יש חשיבות לזמן שבו מתאפשר להגיש תובענה בשל פגיעה בעובד.
נוסף על כך, עובד הנפגע בשל חשיפת שחיתות בגוף מבוקר, יכול לפנות לנציב תלונות הציבור לקבלת עזרה והגנה. הנציב רשאי לתת צו המורה להחזיר לעבודה עובד שפוטר בשל חשיפת שחיתות במקום העבודה, או לקבוע פיצויים לעובד. פנייה לנציב תלונות הציבור בשל פגיעה בעובד, אינה מאריכה את תקופת ההתיישנות להגשת תובענה ועובד שפנה לנציב יכול להיוותר ללא עזרה, בגלל שהמועד להגשת התביעה חלף.
לפיכך הציעה ח"כ שפק להאריך לשבע שנים את תקופת ההתיישנות הקבועה בחוק, וזאת כדי לאפשר למספר רב יותר של חושפי שחיתויות, שזכויותיהם בעבודה נפגעו.