על-פי נתוני מרכז המחקר והמידע של הכנסת (הממ"מ), שדווחו לוועדה לביטחון פנים, בדיון (יום ג', 1.2.22) על אי-מיצוי הדין עם מיידי אבנים וזורקי בקבוקי תבערה, שהתקיים לבקשת הח"כים אופיר כץ ואבי מעוז, מאז 2015 נפתחו 7,143 תיקים בשל יידוי אבנים או ירי זיקוקים, מתוכם 69% ללא חשוד או נילון. העבירה הנפוצה - 8,200 עבירות מתוך 9,800, היא יידוי חפץ לעבר רכב. 38% במחוז ירושלים ועוד 23% בדרום. שנת השיא היא 2017, ולאחריה מסתמנת ירידה במספר התיקים שנפתחו.
חוקרת הממ"מ, הד"ר נורית יכימוביץ כהן, שמסרה לוועדה נתונים על רמות הענישה, התייחסה לתיקים בהם העבירה המרכזית הייתה זריקת אבנים, ולא נגרם נזק לגוף כתוצאה מהמעשה. במקרים רבים אחרים, בפרקליטות הצבאית, מיוחסות עבירות נוספות או עבירות חמורות יותר. כלומר, רמות הענישה בפועל ביחס לזריקת אבנים או בקבוקי תבערה (בקת"בים) גבוהות הרבה יותר. כך למשל - יידוי אבנים לעבר רכב נוסע - 4-2 שנות מאסר. יידוי אבנים שגרם פציעה לאזרח - שנתיים מאסר כרף תחתון. בפציעות חמורות שנות מאסר רבות. לגבי השלכת בקבוקי תבערה - כשנה וחצי מאסר. השלכת בקת"ב לעבר רכב - שלוש שנים כרף תחתון. לפי נתוני הפרקליטות הצבאית, בשנים 2021-2018 הגישה התביעה הצבאית כתבי אישום בלמעלה מ-70% מתיקי החקירה שהתקבלו אצלה, שהעבירה המרכזית בהם הייתה יידוי אבנים או בקת"בים.
יכימוביץ כהן הוסיפה כי 34% מהחשודים הם קטינים, מה שמשפיע גם כן על רמת הענישה.