בוטל דיון במשפט נתניהו; הפרקליטות תעדכן בנוגע לפגסוס

סניגורם של שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ, עו"ד ז'ק חן, טען: "למרות שהחקירה [בתיק בזק] הסתיימה [בנובמבר 2017] והחומר הועבר לפרקליטות, היו עוד פעולות חקירה שנעשו אחרי נובמבר. אילן ישועה נקרא חזרה; הטלפון של אילן ישועה הודבק. פילבר נקרא חזרה והטלפון שלו נדבק, ואנחנו רואים הפקה של החומר הזה ב-20 בדצמבר. לכן ההתנגדות שלנו מתייצבת על שני ראשים. ראש אחד: הצו ניתן לעבירות אחרות והצו פקע במועד שהופק ממנו החומר. דבר שני: החקירה הסתיימה ואז קוראים למספר נחקרים חזרה, ואלו אינדיקציות שצריכות להיבדק. יש המון סימני שאלה. בהעדר תשובות מוחלטות שמניחות את דעתו של בית המשפט, אנחנו חושבים שאי אפשר להיכנס לאזור שעלול להיות מזוהם". סניגורו של בנימין נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, הוסיף: "ככל שהופעלה רוגלה, והופעלה רוגלה, וככל שהופעלה על-ידי זרוע של מדינת ישראל – הצו הזה הופק על בסיס מידע מודיעיני שנמסר על-ידי משטרת ישראל שלא כדין. יש לזה משמעויות מאוד חמורות. זה טמא, זה פסול, זו הפרה. מה יוצא מכאן? שעד שנקבל את ההתייחסות המלאה ונברר אותה, לא תעמוד התמונה העובדתית. הסוגיה של הקבילות של אותם מסמכים שהופקו ואחרי זה החקירה של נויפלד, לא יכולה להתברר משום שיש פה סוגיה ראייתית כבדת משקל, שכרוכה וקשורה לנתונים עובדתיים מלאים שצריכים להימסר. לא ניתן להכשיר קבלה של מסמכים שכאלה בשלב הזה". פרידמן-פלדמן הזכירה, כי לפני שנה קבע בית המשפט – כאשר העלתה ההגנה לראשונה את הטענה בנוגע לאי-חוקיות החיפוש בטלפון של פילבר – שתינתן החלטה נקודתית לגבי כל מסמך, ו"אנחנו נמצאים כנראה באחד מהם. אנחנו עכשיו שם, מה שלא היינו אז". וולקן השיבה, כי הצו התיר חדירה נמשכת ובהיבט זה לא היה מוגבל ל-30 יום.

תירוש הוסיפה, כי תיק 4000 החל מחקירת הפרשה השלישית בתיק בזק, שעסקה בשאלה מדוע פילבר העניק הטבות לחברה זו – ולכן לשיטת הפרקליטות לא היה צורך בצו חדש. "בסופו של יום נעשה עם פילבר הסכם עד מדינה, אז גם אם נפל פגם בחקירה, עד המדינה נתן את האפשרות לעשות שימוש בכל מה שנתפס. אחרי כל זה, גם אם ביהמ"ש סבור שנפל פגם כלשהו, המקום לאזן ולהכריע במשמעות הפגם היא בוודאי לא כעת, אלא אחרי שכל התמונה תתברר, אחרי שייחקרו החוקרים, שיסבירו שהפרקטיקה הנוהגת היא שלא חוזרים [לבית המשפט] כל 30 יום". בר-עם: "לא יכולנו לדעת שבחקירה הראשית של נויפלד יוצגו לה מסמכים מטלפון נייד שלגבי החשד [הודבק ברוגלה]". תירוש: "אין קשר בין הדברים. אם היה שימוש ברוגלות זה דבר חמור, אין שאלה, אבל אנחנו חושבים שהמסמכים כאן נתפסו על-פי צווי חיפוש חוקיים". בר-עם: "אבל אם נעשה שימוש ברוגלות בטלפון של פילבר ויש חומרים נוספים שאתם מודעים להם, זה צריך להיות רלוונטי". תירוש: "זה לא קשור לראיה הזו, שבעינינו לא נפל בה פגם". בר-עם שאל האם ייתכן שיש ראיות הנוגעות לפילבר שהושגו בדרך בלתי חוקית, ותירוש השיבה שאינה יודעת. חן שב וטען, כי הפגם קיים בעצם החדירה לחומר של פילבר לאחר פקיעת הצו המקורי, גם אם הוא הועתק לפני כן. "לא ניתן לקיים דיון ב'נדמה לי'", הוסיף בהתייחסותו לפרשת פגסוס. "אני מאמין בלב שלם שחברתי לא ידעה. אבל היא עושה בדיקה, והבדיקה הזו מגלה לה דברים. חברתי יושבת כאן, הידיים שלה כבולות. הטלפון הודבק והיא יודעת את זה, כי זו התשובה שקיבלה. אם אני מדבר שטויות, תקום חברתי ותגיד שזה לא נכון. היא אומרת שהיא לא יודעת, אבל היא יודעת שהדביקו את פילבר. זה הרבה יותר גרוע מהדבקה באומיקרון". תירוש: "אמרתי בבוקר מה אני יכולה להגיד". פרידמן-פלדמן: "מה גבירתי יודעת בקשר לפילבר?". תירוש: "אני מבקשת למסור לבית המשפט תמונה מלאה ומדויקת כשאדע אותה ולא חלקי דברים". שחם הסביר, שהבעיה רחבה יותר משום שהתביעה מבקשת להציג לנויפלד מסמכים שייתכן שהושגו בצורה בלתי חוקית תוך שימוש בפגסוס. כאמור, בשל בעייתיות זו החליט בית המשפט להמתין לתשובת המדינה.

לפני כן העידה נויפלד על הטיפול בבקשת בזק למזג לתוכה את Yes, אשר החל בשלהי 2014 ונמשך עד אמצע 2015. לדבריה, עמדת רשות התחרות (אז – הרשות להגבלים עסקיים) בנוגע להשלכות התחרותיות של המיזוג לא הייתה רלוונטית מבחינת משרד התקשורת, שכן מערכות השיקולים של שני הגופים שונות. היא אישרה את עדותו של ברגר, לפיה הדרג המקצועי במשרד סבר שיש לקשור את מיזוג בזק-yes עם התקדמות ברפורמה בשוק הסיטונאי, במסגרתה היה על בזק להעמיד את התשתיות הפיזיות שלה בתחום הטלפוניה הקווית לרשות מתחרותיה. נויפלד הסבירה, כי החשש היה שהמיזוג יפחית עוד יותר את המוטיבציה של החברות המתחרות בבזק, ולכן זיקה בין הדברים הייתה פותרת בעיה זו. היא הנחתה את סמנכ"ל הכלכלה דאז של המשרד, הרן לבאות – שביצע את הבדיקה בנושא התחרות – לתת מענה לחשש זה במסגרת תנאי המיזוג. בעמדה זו לא חל שינוי עד תום כהונתו של ברגר, ואיש מגורמי המקצוע לא סבר שיש לאשר את המיזוג בלא תנאים. עוד ציינה נויפלד, כי מיזוג בזק-yes לא תפס מקום גבוה בסדר היום של המשרד, שעסק בעיקר ברפורמה בשוק הסיטונאי. בהתייחסה לאיתן צפריר, שהיה ראש המטה של נתניהו במשרד התקשורת, אמרה נויפלד, כי הוא לא היה בעל ידע בתחום התקשורת ובפועל היה איש הקשר בין משרד זה לבין לשכת נתניהו. עוד אמרה כי ברגר מנע את השתתפותו של צפריר בישיבות, וזאת בהתאם לכללי התקשי"ר המונעים השתתפות של בעל משרת אמון (דהיינו: מינוי פוליטי) בישיבות מקצועיות. וולקן שאלה מתי פילבר החל לטפל במיזוג בזק-yes, ונויפלד השיבה: "כמעט מהרגע שהוא נכנס לתפקיד [ביוני 2015]. הוא רצה לקדם את זה. היו תכתובות שהוא רוצה את החומרים ושהוא רוצה שנסיים. זה היה ממש בסמוך לכניסתו לתפקיד". וולקן: "באיזה עצימות זה טופל?". נויפלד: "היה טיפול מהיר, היה רצון לסיים את הטיפול בבקשה. בעצימות גבוהה, בתיעדוף גבוה. אני חושבת שיש לזה גם ביטוי במיילים, שרוצים לסיים את זה, שהשר [נתניהו] רוצה לחתום על המסמכים. היו התכתבויות על זה".