תירוש הוסיפה, כי תיק 4000 החל מחקירת הפרשה השלישית בתיק בזק, שעסקה בשאלה מדוע פילבר העניק הטבות לחברה זו – ולכן לשיטת הפרקליטות לא היה צורך בצו חדש. "בסופו של יום נעשה עם פילבר הסכם עד מדינה, אז גם אם נפל פגם בחקירה, עד המדינה נתן את האפשרות לעשות שימוש בכל מה שנתפס. אחרי כל זה, גם אם ביהמ"ש סבור שנפל פגם כלשהו, המקום לאזן ולהכריע במשמעות הפגם היא בוודאי לא כעת, אלא אחרי שכל התמונה תתברר, אחרי שייחקרו החוקרים, שיסבירו שהפרקטיקה הנוהגת היא שלא חוזרים [לבית המשפט] כל 30 יום".
בר-עם: "לא יכולנו לדעת שבחקירה הראשית של נויפלד יוצגו לה מסמכים מטלפון נייד שלגבי החשד [הודבק ברוגלה]". תירוש: "אין קשר בין הדברים. אם היה שימוש ברוגלות זה דבר חמור, אין שאלה, אבל אנחנו חושבים שהמסמכים כאן נתפסו על-פי צווי חיפוש חוקיים". בר-עם: "אבל אם נעשה שימוש ברוגלות בטלפון של פילבר ויש חומרים נוספים שאתם מודעים להם, זה צריך להיות רלוונטי". תירוש: "זה לא קשור לראיה הזו, שבעינינו לא נפל בה פגם". בר-עם שאל האם ייתכן שיש ראיות הנוגעות לפילבר שהושגו בדרך בלתי חוקית, ותירוש השיבה שאינה יודעת.
חן שב וטען, כי הפגם קיים בעצם החדירה לחומר של פילבר לאחר פקיעת הצו המקורי, גם אם הוא הועתק לפני כן. "לא ניתן לקיים דיון ב'נדמה לי'", הוסיף בהתייחסותו לפרשת פגסוס. "אני מאמין בלב שלם שחברתי לא ידעה. אבל היא עושה בדיקה, והבדיקה הזו מגלה לה דברים. חברתי יושבת כאן, הידיים שלה כבולות. הטלפון הודבק והיא יודעת את זה, כי זו התשובה שקיבלה. אם אני מדבר שטויות, תקום חברתי ותגיד שזה לא נכון. היא אומרת שהיא לא יודעת, אבל היא יודעת שהדביקו את פילבר. זה הרבה יותר גרוע מהדבקה באומיקרון".
תירוש: "אמרתי בבוקר מה אני יכולה להגיד". פרידמן-פלדמן: "מה גבירתי יודעת בקשר לפילבר?". תירוש: "אני מבקשת למסור לבית המשפט תמונה מלאה ומדויקת כשאדע אותה ולא חלקי דברים". שחם הסביר, שהבעיה רחבה יותר משום שהתביעה מבקשת להציג לנויפלד מסמכים שייתכן שהושגו בצורה בלתי חוקית תוך שימוש בפגסוס. כאמור, בשל בעייתיות זו החליט בית המשפט להמתין לתשובת המדינה.