ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), יוזמת נוספת לדיון, ציינה את מדריכי חסות הנוער כ"חיילים בשוחות" של החברה המטפלים בילדים בסיכון, אך כיום אין שום בחינה להכשרתם לתפקיד. בנוסף הם מקבלים שכר נמוך, קיים מחסור במדריכים, והעבודה במשמרות היא שחוקת ומתישה - ומאידך-גיסא לא מתגמלת. חברתה לסיעה, אורית סטרוק, הציגה את הצורך בתוכנית-עבודה מוסדרת לקידום נערים אלו, לדברי מיכל רוזין (מרצ) אף-היא מיוזמות הדיון, על המדינה לשאת באחריות לשירותים החברתיים והפרטת שירותים אלו לא הוכיחה את עצמה. בהנחה כי הלאמה-מחדש לא תתרחש - יש ייבוש מכוון של המערכת החברתית. היא ציינה את ההכרח בהדרכה, ליווי והכשרה למקצוע זה - במיוחד עם נוער בסיכון ואוכלוסייה חלשה.
מרטין וילר, ראש ענף חינוך ורווחה בארגון "כוח לעובדים", קרא להכרה בעבודת ההדרכה כמקצוע באמצעות העלאת שכר, עידוד התמדה בתפקיד ע"י מתן תגמולים כקרן השתלמות, יצירת מסלולי הכשרה מקצועיים לכל המתקבל לעבוד בתחום והרחבת הליווי והתמיכה הרגשית במהלך העבודה וקיצור המשמרות כדי להפחית שחיקה ועומס. נציגי "כוח לעובדים" דרשו אף עיצוב מחודש של המכרזים להפעלת השירות בדגש על היבטי כוח-אדם כמו עיגון תנאי העסקה ושכר בגוף המכרז, שילוב העובדים בהליך ניסוח המכרז, עיגון החובה לקלוט עובדים, הכרה בוותק במעבר מזכיין אחד למשנהו בגוף המכרז, קביעת התקשרויות ארוכות-טווח תוך הידוק הפיקוח המשרדי על פעילות הזכיין ומתן עדיפות במכרז לגופים ללא-כוונות-רווח.
לפי גלית רייכמן-מימון, סגנית מנהל אגף התקצוב במשרד הרווחה, מגבלת התקציב איננה מאפשרת הגדלת שכר המדריכים, אך במסגרת זו הם משתדלים לשפר את תנאיהם. סוזן דסוקי, מנהלת האגף לטיפול באוכלוסיות קצה במשרד, הוסיפה את רשימת ההמתנה של כ-50 נערים ונערות להיכנס למוסדות, אך בשנים האחרונות נסגרו מסגרות בגלל תפקוד לקוי. לדבריה, למרות ההפרטה - המשרד מתכוון לפקח על ההכשרות והליווי למדריכים, תוך הקשבה וייעוץ מהמדריכים עצמם. לטענת עלי בינג, רכז הרווחה באגף התקציבים, תקציב המשרד גדל בשנים האחרונות, אך הוא לא ידע על להשיב על תקציב חסות הנוער המפעיל מוסדות אלו.
תובל צחור, מדריך במסגרת לנוער בסיכון, אמר כי התחלופה הגבוהה של מדריכים מביאה לחוסר-אמון מצד הנערים.
|