מערכות מעקב עתירות נתונים מאפשרות קפיצת מדרגה ביכולת להתמודד עם הנזקים הנגרמים על-ידי האדם לחיות בר ברחבי העולם. במאמר מוצגות דוגמאות רבות לתובנות יישומיות שניתן להפיק מאטלס וממערכות עתירות נתונים אחרות.
למשל, בעזרת מערכת מעקב אקוסטית בנהרות באירופה נמצא שצלופחים הנודדים לעבר הים משנים את ההתנהגות שלהם בהגעה לסכרים באופן שמוביל להוצאת אנרגיה מוגברת שמשמעותה עלייה בתמותה במין זה הנמצא בסכנת הכחדה. בנוסף, שימוש בנתוני מיקום בזמן אמת של קונדורים (עוף דורס) מאפשר התרעה על סכנת היתקלות עם טורבינות רוח, ונתוני מיקום של אלבטרוסים (עוף ים) מאפשרים איתור של ספינות דייג לא חוקיות ברחבי האוקיינוס.
"אולי הדוגמה הטובה ביותר התבררה לנו רק לאחר שהמאמר כבר הושלם והתקבל", מסביר פרופ' נתן, "לפני זמן קצר, בדצמבר 2021, התמודדנו בישראל עם מגפת שפעת העופות שפגעה באלפי עגורים. נתונים מעגורים ממושדרים סיפקו מידע ותובנות שלא ניתן היה להשיג בשום דרך אחרת", ציין.
לדבריו ניתן היה ללמוד על המגפה כאשר היא רק התחילה. "יכולנו להעריך שמדובר באלפי פרטים מתים כאשר ידענו רק על עשרות בודדות, הפקנו מנתוני המישדור מידע חשוב על פרטים מתים, על פרטים חולים, ואף הופתענו לגלות אחוז גבוה יחסית של פרטים שהבריאו. בנוסף, ניתן יהיה להעריך את ההסתברות להתפשטות המחלה בכלל, ומעגורים ללולים בפרט, ובאביב הקרוב נשתמש במידע ייחודי זה בניסיון להתמודד עם הסכנה של הופעת גל שני של המגפה עם הגעת להקות עגורים נודדים (ומינים אחרים) מאפריקה לישראל", אמר.