"התוכנית הרב-שנתית ״תנופה״ והשתנות האיומים הביאה לעלייה בהיקף הצרכים של צה״ל בין השנים 2020 ל-2025, בדגש על צורך בעלייה בהיקף המשרתים במערך הלחימה היבשתי והטכנולוגי. בעקבות כך, צה״ל מצוי כבר היום בפער של כ-6,000 אל מול הצרכים כעת, אשר לא צפוי להשתנות עד שנת 2025, ולכן מבקשים את הדחייה בקיצור נוסף של השירות.
"מימוש ההחלטה במועד שנקבע תייצר פערים בתחומים אלה, למשל פער של יותר מ-1,500 חיילים בלחימה. השארת קיצור השירות ל-32 חודשים עד שנת 2025 תמנע את הפערים ותאפשר מתן מענה לאיומים משתנים ורב זירתיים, שדורשים, אם היה אפשר גם להגדיל את הסד"כ.
"צה״ל מבצע תהליכים להגדלת היקף המשרתים ובהם מודל ההכנה מול הרשויות, שת״פ עם משרד החינוך, שינוי תפיסת המיון - מיצוי וירידה בנשר, מלחמה בנשר הנפשי, יצירת מסגרות לאנשים עם פטור נפשי וחיזוק מערך בריאות הנפש, ייעול תהליכים בתוך השירות ומיצוי מיטבי של כוח אדם, הרחבת היקף המתנדבים ובני המיעוטים, דאגה לחיילים לקראת שחרורם, מנהלת שער לעתיד, שילוב לוחמים בהייטק ועוד.
"בהתאם לייעוץ המשפטי, הקראנו למתגייסים בשרשרת החיול נוסח לפיו אורך השירות עומד על 30 חודשים ויכול להיות שכפוף להחלטת הממשלה יידרשו לשירות ארוך יותר.
"אם דחיית קיצור השירות תוחל רק מעתה ואילך ולא מאוגוסט 20', זה ייצור פערים גדולים ועל כן בקשתנו היא לדחות גם רטרואקטיבית.
"נתוני הגידול הדמוגרפי מאפשרים על בסיס תמונת המצב הנוכחית מודל שירות חדש החל משנת 2025, בו תתבצע הסתכלות לפי מערכים, לרבות על אורך השירות, אך לא ייפגע במודל צבא העם", דברי ודמני.
ח"כ נירה שפק: "אתה שם לנו נקודת עבודה כהנחת יסוד, ואני לא מקבלת את זה שאין יכולת אמיתית לעבור לארבעה מחזורי גיוס בשנה, גם אם יש לכך עלויות. אתם גם מדברים הרבה על יכולת טכנולוגית כחלופית לכוח אדם, אז איפה זה? גם כשאני הייתי בצבא ראיתי הכל בזווית הראייה הזו, אבל צריך להסתכל על כל המדינה, ועל השחרור של הצעירים ללימודים ולעבודה. אני לא מבינה מאיזה מקור סמכות באתם ואמרתם לצעירים שמתגייסים משהו כזה שרומז על שינוי חקיקה עתידי, איך אתם שונים מכל גוף אחד במדינה שלא היה מעז לעשות זאת?".