ח"כ מואטי אמרה כי היא לא מתכוונת להניח להצעת החוק שלה בנושא, מאחר ש-26 אלף תינוקות הולכים לישון רעבים. היא הוסיפה כי תחליפי החלב הם המוצר הכי 'גניב' ברשתות הפארם, ושאלה: "איך נוכל להסתכל במראה כשאנחנו גורמים לאנשים טובים לבצע פשע רק משום שלא מילאנו את תפקידנו? לא יכול להיות שהטיפול בנושא מתגלגל כבר 20 שנה מכנסת לכנסת". ח"כ אוריאל בוסו, שהגיש גם הוא הצעת חוק בנושא, אמר כי בצרפת המחיר עומד על 8 אירו לאריזה גדולה יותר. הוא הוסיף כי יש עשרות אלפי ילדים שישנים כל לילה רעבים ואי אפשר להגיד שידנו לא שפכה את הדם הזה. ח"כ אורי מקלב הוסיף כי העובדה היא שאין תחרות, ובלי התערבות ממשלתית לא ניתן יהיה לטפל בנושא.

מנהלת המחלקה לאם ילד במשרד הבריאות, דינה צימרמן, אמרה כי מהלך של סבסוד תחליפי חלב-אם צריך להיעשות רק לילדים עד גיל שנה, ובליווי תזונאית, וכן לסבסד עידוד הנקה לנשים. נשיאת הפורום הישראלי לתזונה בת קיימא, דורית אדלר, הזהירה כי אנחנו בפני עליות מחירים וקשיים בייבוא ולכן צריך לקדם הוזלה של התמ"ל יחד עם איסור פרסום וסבסוד הנקה. מייסד נקודת מפנה, רן מלמד, אמר כי בארה"ב יש תוכנית לביטחון תזונתי לאם וליולדת בעלות של 6 מיליארד דולר, כאשר בישראל אפשר ליישם את אותה תוכנית בעלות של כ-20 מיליון שקל בלבד ולפתור את הבעיה. נציג אגף התקציבים באוצר, יובל טלר, התייחס לנושא הפיקוח ואמר: "אנחנו חושבים שהתועלת תהיה נמוכה מהנזק שזה ייצור". הוא הוסיף כי כיום מטרנה בעלת נתח שוק של 51%, סימילאק 26% ונוטרילון עם 21%, כאשר נוטרילון עלתה מאז 2015 מ-10 ל-20 אחוז בעיקר על חשבון מטרנה. נציגת משרד הכלכלה, רימונה חן, התייחסה להחלטה בעבר לבחון להכניס את המוצר לפיקוח, ואמרה כי היא התקבלה כדי שתהיה אפשרות לקבל את כל הנתונים החשבונאיים. לדבריה, החברות העבירו בעקבות זאת את כל הנתונים ונמצא שרווחיותן סבירה ולא הוטל פיקוח.

נציג רשות התחרות, צחי ברקוביץ, אמר כי בעבר זיהתה הרשות חסמי תחרות בהסדרי הבלעדיות בבתי החולים, וטיפלה בכך בצו מוסכם האוסר על החברות לשלם לבתי החולים על בלעדיות. היו"ר ביטון שאל האם הרשות מתכוונת לבצע צעדים נוספים, וברקוביץ השיב כי נעשה הצו המוסכם. בתגובה לכך אמר ביטון כי נראה שאין לרשות תוכנית. מנהלת בנק חלב האם של מד"א, שרון צברי, אמרה כי חברות התמ"ל לא מרוויחות על התרכובות של השלב הראשון, אלא על תרכובות משלב שני ושלישי והן מסבסדות את השלב הראשון. לדבריה, הבדיקה לרווחיות נעשתה בעבר רק על השלב הראשון ולכן נראה שהמחיר הוא לא מופקע. היא הוסיפה כי כ-40% מהוצאות החברות הן על שיווק וזה סכום לא הגון ולא אתי. לדבריה, באוסטרליה נאסר השיווק לבני לידה עד שנה ותמורת זה ירדו המחירים ב-40-30 אחוז. היו"ר ביטון סיכם את הדיון ואמר כי הוועדה קוראת לשרי הרווחה והבריאות ולמנכ"לי משרדיהם לקיים סדרת פגישות בנושא ביטחון תזונתי, ולהגיש דיווח לוועדה תוך חודשיים. הוא הוסיף כי הוועדה קוראת לשרי הרווחה והבריאות להקצות 20 מיליון שקל בתקציב הקרוב לביטחון תזונתי לתינוקות וקרא לרשות התחרות ולמשרד הכלכלה לבחון את התנהלות חברות התמ"ל והוצאות הפרסום והשיווק, ולבחון להכריז על מטרנה כמונופול, וכן לבצע בדיקה נוספת של ועדת המחירים.