אושר צו המיסוי לרכב דו-גלגלי

רע"ם מתחייבת להצביע היום נגד חוק האזרחות - גם אם ההצבעה תהפוך לאי אמון בממשלה. הקואליציה נתנה אישור חריג לרשימה הערבית המאוחדת להצביע נגד חוק האזרחות גם אם באי-אמון כי הפער גדול ממילא ואי אמון שהרשימה המשותפת תגיש לא יקבל 61. המטרה היא להקל על רע"ם את הביקורת בציבור הערבי אחרי שחוק האזרחות יעבור (חדשות 12).

ועדת החוץ והביטחון אישרה את החוק המגביל איחוד משפחות פלשתיניות לאחר הסכמות מול מרצ ורע"ם  ▪  שינוי דרמטי נוגע גם בהיבט הדמוגרפי ובשמירת הרוב היהודי

‏בכירים ברשימה המשותפת אומרים כי חוק הארכת השירות הצבאי מ-30 ל-32 חודשים עבר הלילה בקולות ח"כים ערבים, "אותם ערבים שהצביעו בעד העלאת הפנסיות לקציני צה"ל וחיילים לוחמים. הח"כים של רע"ם איבדו את הבושה". גם ח"כים ערבים במרצ ובמפלגת העבודה הצביעו בעד. בליכוד מרוצים: "הבאנו את התנועה האיסלאמית לתמוך בצרכי סד"כ של צה"ל.

"חוק האזרחות עבר בועחו״ב ויעלה הערב להצבעה במליא" כתבה השרת הפנים איילת שקד בחשבון הטוויטר. הוסיפה: "אני מודה לרם בן ברק שבסבלנות אין קץ וחוכמה רבה ניתב בין הסיעות השונות, ולשמחה רוטמן שייצג את האופוזציה בצורה מקצועית. כשרוצים לעבוד יחד למען המדינה - הכל אפשרי".

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), התשפ"ב-2022. הצביעו בעדה 58 חברי כנסת מול 57 שהתנגדו. בשנת 2016 תוקן חוק שירות ביטחון ונקבע בו כי החל ב-1.7.2020 משך שירות החובה לגברים ירד מ-32 ל-30 חודשים. מוצע לדחות את מועד קיצור השירות ל-1.7.2024, וכן לקבוע כי גם חיילים שהתגייסו לאחר ה-1.7.2020 ישרתו 32 חודשים ולא 30 חודשים. בדברי ההסבר נכתב: "מהבחינה שנערכה עלה כי הקיצור הקודם של השירות, שכבר מיושם, הביא לירידה במצבת הלוחמים וכתוצאה מכך במסגרות לוחמות נוצר מחסור בכוח אדם, דבר שהשפיע על כשירות היחידות לביצוע משימותיהן ועל מוכנותן לתרחישי הייחוס. כמו-כן נמצא כי יש חוסר איזון בהיקף כוח האדם בצה"ל במקצועות מסוימים ובייחוד בתפקידי לחימה ותומכי לחימה, המערך הטכנולוגי ומקצועות חיוניים נוספים. נוסף על כך בעקבות המציאות הביטחונית הדינמית והשינויים בפני המערכה, חלים שינויים בצורכי צה"ל בכוח אדם כדי לעמוד בכלל משימותיו, בין השאר בהתחשב במשך זמן ההכשרות בצה"ל.

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק העונשין (תיקון מס' 141), התשפ"ב-2022. בעד הצביעו 46. נגד - 0. מוצע בה לחוקק תיקון מבהיר לחוק העונשין ולפיו חוקי עזר הקובעים עבירות פליליות ועונשים הנחקקים על-ידי רשויות מקומיות בהתאם לסמכותן לפי חוק, לא יהיו טעונים אישור ועדה של הכנסת. עוד מוצע להבהיר כי חוקי עזר שנחקקו מאז התיקון לחוק העונשין בשנת 1994 ולא קיבלו אישור ועדה של הכנסת, הותקנו כדין. הצעת החוק הממשלתית נועדה לתקן את חוק העונשין ולהבהיר בו, בהתאם לפרקטיקה הנוהגת מזה כ-25 שנים, כי עבירות הנקבעות בחוקי עזר המותקנים בידי עיריות, מועצות מקומיות ואיגודי ערים - אינן מחייבות אישור של ועדה מוועדות הכנסת. זאת, בשונה מעבירות הנקבעות בתקנות שהותקנו על-ידי הממשלה, המובאות לאישור, ובשונה גם מצווי עבירות קנס, המותקנים על-ידי שר הפנים ביחס לאותן העבירות שנקבעו בחוקי העזר- והמחייבים את אישור ועדת החוקה.

ועדת החינוך של הכנסת אישרה (יום ד', 9.3.22) הקמת ועדת המשנה לעניין חינוך משלב של תלמידים עם מוגבלויות. בראש הוועדה תעמוד ח"כ שירלי פינטו. לדברי ח"כ פינטו, למערכת החינוך יש תפקיד מרכזי וקריטי בעיצוב עולמם של תלמידים עם מוגבלויות ובהגדלת סיכוייהם להצלחה. "כדי שתוכל למלא תפקיד זה בצורה נכונה, חובה על המערכת להיות נגישה לתלמידים עם מוגבלות כפי שלשון תקנות ההנגשה הפרטנית מורה. המערכת צריכה לפעול ולקדם את שילובם של תלמידים עם מוגבלות במערכת החינוך הכללית, תוך שמירה על זכות הבחירה בין הזרמים והסוגים השונים של מערכת החינוך. לצערי, המצב היום אינו כך", אמרה והוסיפה כי היא מקווה שוועדת המשנה בראשותה תקדם את המהפך הנדרש עבור כלל התלמידים וביניהם התלמידים עם המוגבלות.