הדיון בהסדר הטיעון עם חברת יורוקום בפרשת בזק ובתיק 4000 נדחה בשנה (יום ג', 12.4.22), על-פי הצעתה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן. לדבריה, קיים קושי לקבל את הודאתה של החברה כאשר שאול אלוביץ, שהיה בעליה ומכוח מעשיו הואשמה יורוקום, כופר באישומים נגדו. על-פי ההסדר, אמורה יורוקום - המצויה בפירוק - לשלם 400,000 שקל. נציג הפרקליטות, עו"ד אמיר טבנקין, טען, כי אין מניעה שחברה תודה במעשים בהם כופר האדם לו הם מיוחסים וכי יש תקדימים לכך. המנהל המיוחד של יורוקום, עו"ד פיני רובין, הוסיף, שההסדר יסייע לחסל את החברה לאחר שתשים מאחוריה את שתי הפרשות. אולם אגמון-גונן עמדה על דעתה, והצדדים הסכימו לדחיית הדיון לחודש מאי 2023. יצוין, כי דבריה של אגמון-גונן לא תועדו בפרוטוקול הדיון. האישום הראשון עוסק במכירת השליטה בחברת Yes בידי יורוקום לחברת בזק, שהייתה גם היא בשליטתו של אלוביץ. ההסכם קבע, כי חלק מן התמורה תיגזר מיתרת המזומנים החופשי של Yes. אלוביץ הנחה את מנכ"ל Yes דאז, רון איילון, לפעול בצורה מלאכותית להעלאת התזרים, וזאת על-ידי דחיית תשלומים לספקים של החברה ב-75 מיליון שקל בשנים 2016-2015 וביצוע רישומים כוזבים שנועדו להסתיר זאת. האישום השני נוגע לוועדות הבלתי-תלויות של בזק שבחנו בשנים 2017-2013 עסקות בעלי עניין עם אלוביץ (מכירת Yes לבזק והתקשרות בין בזק לבין חלל שגם היא הייתה בבעלות אלוביץ). על-פי כתב האישום, בכירים בוועדות הדליפו מידע לאלוביץ וכך הוא יכול היה להשפיע על החלטותיהן, בניגוד לתכלית הקמתן. האישום השלישי נוגע לתיק 4000 ולטענה לפיה אלוביץ העניק לבנימין נתניהו שוחד בדמות סיקור חיובי באתר וואלה, תמורת קידום ענייניה הרגולטוריים של בזק. בשלושת האישומים מוטלת אחריות פלילית על יורוקום מכוח תורת האורגנים: חברה נושאת באחריות למעשים שנעשים עבורה בידי מנהליה. היא מודה קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת מרמה בנסיבות מחמירות, מרמה והפרת אמונים בתאגיד ועבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך בשני האישומים הראשונים, ובעבירות מתן שוחד והלבנת הון בתיק 4000. על-פי ההסדר, הקנס ישולם בתוך שנה מתוך מימוש נכסים של יורוקום.