יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב: "מדובר במהלך משמעותי להרחבת מגילת הזכויות החוקתיות בישראל, מהלך שלא הבשיל לרמות הללו ב-30 השנים האחרונות מאז חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק. הקיפאון החוקתי הזה הוא דבר מטריד כשלעצמו, זכויות שיש להן מעמד חוקתי מכוח חקיקה רגילה ומפסיקות בית המשפט העליון טרם מצאו את מקומן החוקתי ואני מברך על פעולת הממשלה ומקווה שאם נגיע לקו הגמר זה יאותת לממשלת ישראל הנוכחית ולעתידיות להקדיש מאמץ להשלמת מגילת הזכויות החוקתית. הוועדה קיימה מספר דיונים בזכויות אלו, אך הם היו עקרוניים - וכאן לראשונה בכהונה אנחנו נכנסים לתהליך חקיקה קונקרטי וממשי שנעשה כל מאמץ להשלימו. התפיסה שאנחנו מבקשים להוביל היא שהמערכת צריכה להיות מערכת כלים שלובים - ככל שמבקשים להרחיב את סמכויות רשויות אכיפת החוק לטובת לדוגמה טיפול באלימות עלינו לשקוד על ביצור זכויות חשודים ונאשמים וככל שעושים זאת עלינו לשדרג את זכויותיהם של נפגעי עבירה. יש לתת את הדעת על כלל המעורבים והמושפעים מן ההליך הפלילי. נעשה כל מאמץ להביא את החקיקה הזו לקו הגמר ולא לפספס הזדמנות להותיר חותם בספר החוקים של מדינת ישראל ובמגילת הזכויות".

שר המשפטים גדעון סער: "מה שמגיע היום לוועדת החוקה של הכנסת הוא לא רק גולת הכותרת של כנס הקיץ, אלא לכנסת ה-24 בכלל פעולתה. זה מהלך ענק בתחום המשפט החוקתי והפלילי. בתחום החוקתי, שלושה עשורים מאז 92' לא חוקקו חוקי יסוד המגינים על זכויות האזרח בישראל וזה תפקיד שהכנסת ירשה מהאסיפה המכוננת - סמכות לכינון חוקה. החובה הראשונה על כל כנסת היא לפעול להשלמת חוקה לישראל. הדבר הזה מטעמים שונים לא התקדם 30 שנה. זה דבר גדול שצריך לתפסו בשתי ידיים ולרוץ קדימה. "המאפיין את המשפט הפלילי הוא חוסר שוויון יסודי בין כוח המדינה לכוחו של הפרט. לרשויות התביעה כוחות גדולים והפרט בעמדת נחיתות מובנית שביצור זכויותיו כפי שנהוג בעולם אמור לגשר ולצמצם את הפער האדיר הזה ביחסי הכוחות". בהתייחסו לאפשרות להחיל את החוק גם על המשפט האזרחי והמנהלי, אמר כי האופציה להרחיב את החוק גם למשפט האזרחי קיימת אך היא בבחינת "תפסת מרובה לא תפסת". עוד אמר כי "על כל סעיף התקיימו דיונים ארוכים וקיבלנו את ההחלטות על האיזונים המדויקים. מרבים לדבר על זכויות נאשמים וחשודים ואני מדייק את זה לזכויות אזרח. כל אחד יכול להיות חשוד או עד והחוק עוסק גם בהגנה על קטינים, בעלי מוגבלויות ונפגעי עבירה. זה חוק של זכויות אזרח וכך יש להתייחס אליו. זה לא היה נכון שהזכויות המגינות על זכויות האזרח במשפט הפלילי התפתחו חלקן בחקיקה רגילה וחלקן בפסיקה - דרך המלך היא החוקתית. זה יום חג ואין דבר חשוב שאנחנו יכולים לעשות מלנסות להשלים את החקיקה בכנס הקיץ של הכנסת"

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "בהצבעה על הצעת החוק בקריאה ראשונה פנו אלינו הרבה ח"כים וביקשו להצביע נגד, בטענה שההצעה מצמצמת ביחס להצעות שהיו לפני שנים ואמרו שבחלק מזכויות היסוד יש רגרסיה ואמרתי, וזו הייתה עמדת המשותפת, שכאשר מובא חוק יסוד המדבר על זכויות נאשם וחשוד בהליך פלילי, גם אם אינו מושלם ויש בו חוסרים. נדאג להשלים את החסר ולתקן את הדרוש תיקון. אם המטרה היא זכויות מהותיות שיחולו במשפט פלילי- יש להחילם על כל שלביו- מתחילת ההליך הפלילי ועד סופו- ממעצר, חקירה. חסר פה החלק של חקירה שאינה במשטרה כמו בשאר גופי הביטחון, שם זה ההליך החשוב והמכריע. גם בסופו, כאשר נגזר דינו והוא האסיר, יש זכויות לאסירים. ברגע שאתה אסיר ואסיר ביטחוני בכלל, אין זכויות בישראל. הליך הוגן, הזכות להיוועץ עם עו"ד ולהיות מיוצג, צריך להיות חובה. בנוגע לשמירת כבוד האדם- יש להחיל איסור מפורש על שימוש בעינויים. יש חובה וזכות כוועדת החוקה להוציא מכאן חוק יסוד שנועד להגן על הזכויות בהליך הפלילי".

ח"כ בני בגין (תקווה חדשה): "זה יום חשוב והצעת חוק חשובה מאין כמותה, כי לא הייתה כמותה מזה עשרות שנים. יש הבדל יסודי מהותי בין המשפט הפלילי והזכויות שעליהן צריך לשמור לבין המשפט האזרחי, והוא כמובן נובע מכך שבסופו של ההליך הפלילי, כפי שאמר השר - כל אחד מאיתנו מועד לפגוש את ההליך הזה בדרך זו אחרת, אבל ישנם אנשים שיפגשו אותו כנאשמים, אז הסכנה מרחפת מעל ראשם. האפשרות של שלילת החרות איננה דומה לקנסות או להסדרים בהליכים האחרים. לכן אני חושב שהצמצום פה הוא נכון ומכריע. כוחה של המדינה באמצעות תובעים מטעמה הוא רב ועצום ולא תמיד מובחן באופן ישיר כי גם עצם העובדה שהמדינה היא זו שמחליטה לערער על פסק דין זה נותן לידה כוח רב". ח"כ גבי לסקי (מרצ): "מדובר בזכויות המוזנחות ביותר חוקתית. זה דבר חשוב מאין כמותו. כסניגורית שעבדה בכך שנים, לרוב מדובר בפגיעה בזכות הפרט המוחלש ביותר במצב הקשה ביותר, כשמינים על זכויות בהליך הפלילי מגנים על הדמוקרטיה. הכרה בזכויות הקורבן מהצד השני, באנשים עם מוגבלות וקטינים, זו מהפיכה של ממש בתפיסת ההליך הפלילי. סעיף שמירת הדינים קצת מרוקן מתוכן את המעמד החגיגי".

עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש הממשלה: "שאלה ראשונה שעסקנו בה היא מה צריך להיכלל בהצעת החוק, מה היקף הצעת החוק. בתחילת הדרך חשבנו שיש עוד הליכים שיש בהם פגיעה בזכויות. עם זאת, המסקנה הייתה שנכון להתמקד בהליך הפלילי, מתוך הבנה שההליכים הפליליים הם ההליכים הפוגעניים ביותר - גם בהליך עצמו, גם בשלבי חקירה ומעצר, תוצאותיו, תיוג וסנקציות. היה ברור שההליך הפלילי מצדיק התייחסות נוספת. גם מבחינה פרקטית, היה ברור שהתייחסות להליכים מנהליים ואזרחיים אינה מקשה אחת. זה לא אומר שאנחנו קובעים הסדר שלילי לגבי זכויות בהליכים אחרים. אנחנו כרגע רואים בטיפול בהליך הפלילי עדיפות ולא מן הנמנע שנגיע להליכים אחרים בבוא העת.

"שאלה נוספת בה עסקנו היא רמת ההפשטה. באופן כללי, הנוסח אינו נוסח רזה, מדובר בנוסח הרבה פחות מופשט. אמת המידה הראשונה שהנחתה אותנו היא שאנחנו מדברים על חוק יסוד, אנחנו רוצים להשאיר רמה מסוימת של הפשטה כדי לצקת תוכן ולא רוצים לכבול בנוסחאות הקיימות היום בחוק באופן שאי אפשר יהיה לפתח את הפסיקה והחקיקה". עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במשרד המשפטים: "זה צעד משמעותי מאוד, הכי קל זה לכתוב חוקה חדשה או חוק יסוד חדש והעובדה שאנחנו מרחיבים את מגילת זכויות האדם של ישראל זה רגע חגיגי אך זה מייצר גם הרבה אילוצים לבחון איך מתחברים לחוק יסוד הקיימים ולפסיקה לאורך השנים. החוק החדש לא בא לגרוע בשום אופן מהקיים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לבין חוק היסוד החדש- לא בא לגרוע בשום אופן מהקיים ועל-רקע זה הוראת שמירת הדינים צריכה להיות מובנת". עו"ד יפעת רווה, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "הנושא של נפגעי עבירה, אנשים שאינם דוברי השפה, קטינים ואנשים עם מוגבלויות- זה חידוש שהיה חייב לקבל ביטוי בחוק יסוד. אלו אוכלוסיות שלעיתים שקופות ועיגון בחוק יסוד משמעותו ששופטים ותלמידים וכלל הציבור יפתח את החוק ויראה אותן לנגד עיניו". עו"ד ענת מיסד כנען, הסנגורית הציבורית הראשית: "אחרי עשורים שמגילת הזכויות לא התפתחה אני רוצה לברך על החוק הזה. זה אכן מעמד היסטורי שהיה כמותו רק פעמיים בתולדות המדינה. למהלך מהסוג הזה השפעה ארוכת טווח. הבחירה לקדם חקיקת יסוד היא בחירה המתבוננת לעתיד לא ידוע. אם היה נדמה לנו שלעולם יהיה גוף אוכף מרוסן ומכבד זכויות והמחוקק לעולם יהיה רגיש וער לפגיעה בזכויות החשש היה פחות. יש פה הרבה חזון ושאפתנות במובן החיובי ביותר ובעיקר יש מנהיגות. בגלל גודל המעמד חשוב שחוק יסוד יגן על הזכויות שראוי להגן ולא על מה שקיים היום בדין. מהלך כזה השלכותיו רחבות, ודאי על האמון הציבורי במערכת המשפט, מערכות האכיפה ובכנסת, אם נחמיץ את גודל השעה מתוך חששות, הדורות העתידיים הם שישלמו".

עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה: "זהו אירוע מיוחד וחגיגי בו הכנסת חובשת את כובעה כרשות כמכוננת ומחוקקת חוק יסוד חדש בתחום החשוב של זכויות חשודים עצורים ונאשמים". הוא פירט מספר שאלות בהן יש להתמקד ובהן השאלה איזה זכויות ייכללו בחוק היסוד. מוצע למשל לעגן זכות כללית של הליך הוגן, אך אין זכויות פרטניות המופיעות בחוקות אחרות בעולם כמו הזכות לנכוח במשפט וזכות לחקירה נגדית. שאלה נוספת כללית היא האם מעגנים את הזכויות ברמת הפשטה גבוהה, דבר המאפשר להעניק פרשנות משתנה בהתאם לנסיבות או לעגן את הזכויות בצורה מפורטת יותר, דבר הנותן הגנה חזקה לרכיבים שבפנים אבל עלול לפגוע ברכיבי הזכות שנשארו בחוץ. סעיף שמירת הדינים מעורר שאלות כשברור הצורך בשמירה על יציבות, אך יש גם חשש שהסעיף יגביל את משמעות חוק היסוד ועלול ליצור תמריץ שלילי לקידום חקיקה חדשה שאינה מוגנת בשמירת הדינים". הד"ר עמיר פוקס מהמכון הישראלי לדמוקרטיה: ."חבל יהיה לעשות סעיף שמירת דינים כמו שהוא שכמעט יוציא את העוקץ מהחוק החשוב הזה. יש לחשוב על פתרונות יצירתיים". עו"ד מאיר בוחניק, סמנכ"ל פורום קהלת: "לא נכון להמשיך לקדם את הצעת החוק בנוסח הזה, אלא להפוך את הנוסח לכללים ברורים שייתנו צפיות ושוויון של הצדדים השונים להליך הפלילי". היו"ר גלעד קריב סיכם את הדיון: נקיים דיונים רציניים ויסודיים בקצב מואץ כי אנחנו רציניים בכוונה שלנו לסיים את חקיקת החוק בכנס הנוכחי. החוק הזה זכה לתמיכה של רוב מיוחד בכנסת בקריאה ראשונה וזה סימן לבאות. אני שותף לעמדת השר לגבי מהות החקיקה החוקתית ומאפייניה הייחודיים לעומת חקיקה רגילה וכן כי המצוין הוא האויב של הטוב ביותר. יש לנו יעד להרחיב את חקיקת הזכויות החוקתיות וגם לוחות הזמנים הם פקטור מכריע".