"שאלה נוספת בה עסקנו היא רמת ההפשטה. באופן כללי, הנוסח אינו נוסח רזה, מדובר בנוסח הרבה פחות מופשט. אמת המידה הראשונה שהנחתה אותנו היא שאנחנו מדברים על חוק יסוד, אנחנו רוצים להשאיר רמה מסוימת של הפשטה כדי לצקת תוכן ולא רוצים לכבול בנוסחאות הקיימות היום בחוק באופן שאי אפשר יהיה לפתח את הפסיקה והחקיקה".
עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי במשרד המשפטים: "זה צעד משמעותי מאוד, הכי קל זה לכתוב חוקה חדשה או חוק יסוד חדש והעובדה שאנחנו מרחיבים את מגילת זכויות האדם של ישראל זה רגע חגיגי אך זה מייצר גם הרבה אילוצים לבחון איך מתחברים לחוק יסוד הקיימים ולפסיקה לאורך השנים. החוק החדש לא בא לגרוע בשום אופן מהקיים בחוק יסוד
כבוד האדם וחירותו לבין חוק היסוד החדש- לא בא לגרוע בשום אופן מהקיים ועל-רקע זה הוראת שמירת הדינים צריכה להיות מובנת".
עו"ד יפעת רווה, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים: "הנושא של נפגעי עבירה, אנשים שאינם דוברי השפה, קטינים ואנשים עם מוגבלויות- זה חידוש שהיה חייב לקבל ביטוי בחוק יסוד. אלו אוכלוסיות שלעיתים שקופות ועיגון בחוק יסוד משמעותו ששופטים ותלמידים וכלל הציבור יפתח את החוק ויראה אותן לנגד עיניו".
עו"ד ענת מיסד כנען, הסנגורית הציבורית הראשית: "אחרי עשורים שמגילת הזכויות לא התפתחה אני רוצה לברך על החוק הזה. זה אכן מעמד היסטורי שהיה כמותו רק פעמיים בתולדות המדינה. למהלך מהסוג הזה השפעה ארוכת טווח. הבחירה לקדם חקיקת יסוד היא בחירה המתבוננת לעתיד לא ידוע. אם היה נדמה לנו שלעולם יהיה גוף אוכף מרוסן ומכבד זכויות והמחוקק לעולם יהיה רגיש וער לפגיעה בזכויות החשש היה פחות. יש פה הרבה חזון ושאפתנות במובן החיובי ביותר ובעיקר יש מנהיגות. בגלל גודל המעמד חשוב שחוק יסוד יגן על הזכויות שראוי להגן ולא על מה שקיים היום בדין. מהלך כזה השלכותיו רחבות, ודאי על האמון הציבורי במערכת המשפט, מערכות האכיפה ובכנסת, אם נחמיץ את גודל השעה מתוך חששות, הדורות העתידיים הם שישלמו".