ברלינר: "כאשר הודעת ב-2016 על הוזלה בתחבורה למירון והזמנת את עם ישראל לבוא לשם, ידעת משהו על בעיות הבטיחות?". דרעי: "לא". ברלינר: "ב-2017 כינסת ישיבה רבת משתתפים בהיערכות להילולה. זה מלמד על מעורבות עמוקה שלך במירון וירדת לרזולוציות מאוד ספציפיות, ודובר בין היתר בסכנה הקיימת בהמונים שגודשים את מירון בזמן ההילולה". דרעי: "כל חיי אני לא בורח מאחריות ולא עובד בראש קטן, אלא לעשות בראש גדול כמה שאני יכול לעשות כלפי מצפוני, כלפי בוראי וכלפי עם ישראל. אני מתערב בכל דבר שאני יכול לתרום. באו אלי כל הנוגעים בדבר ומציגים לפני את החוסר התקציבי הגדול לאור ריבוי המשתתפים. הם יודעים שאני יכול להשיג כסף, כי יש לי יותר כוח פוליטי. מתחילים לדון מה אפשר לעשות במסגרת המשרדים שאני מופקד עליהם, ועולה שאחת הבעיות הן דרכי הגישה המצומצמות והבעייתיות. הכנסתי את הקרן הקיימת, אמרתי שנאיר את הדרך. לא התעסקתי בהדלקות ובכמה אנשים שהיו שם. אני לא עוסק בבטיחות ובניהול ההילולה". דרעי אמר, שהוא מונה בידי בנימין נתניהו לאחד האחראים על הקורונה מיד עם פרוץ המגיפה והופקד על הטיפול מול המגזר החרדי והערבי. "בגל הראשון נתניהו, משה בר-סימן-טוב, משה כחלון, מאיר בן-שבת, גלעד ארדן, יעקב ליצמן, אביחי מנדלבליט ורז נזרי ואני – זה הצוות שניהל את הקורונה. לא היה עניין של סמכויות; עשינו הכל בכל מכל כל. התעסקתי בהלוויות, קפסולות, ישיבות, בתי כנסת, כשרות במלוניות. מי סגר את מירון? אני סגרתי את מירון. "התנהלתי במישרין מול המנכ"לים והפקידים הכי קטנים בכל משרדי הממשלה, כדי שעם ישראל יוכל לחיות. היינו בערפול חושים נוראי, לא ידענו מה לעשות. הייתי הכי מומחה לקורונה, למדתי את כל הנתונים, ידעתי את כל המספרים. מעולם לא היה לי שיקול מגדרי או מגזרי; הייתה לי רק אחריות כוללת. לכן הפקידים התייחסו אלי בכבוד גדול. הם ידעו שאם אני איתם, הדברים יעברו. אני לא אוהב לשבח את עצמי; תשאלו אותם".

הוא הסביר מדוע תמך אשתקד בקיום ההילולה: "ב-2021 המדינה כולה מתפקדת, יש חיסונים, יש חסינות עדר שהיא מאוד משמעותית במשפחות גדולות ובקהילות סגורות. במקביל היה רמדאן, 150,000 איש בבת אחת בהר-הבית, ואיש אינו מדבר על תקנות. שנה לפני כן הווקף היה ממושמע וסגר את הר-הבית באופן מוחלט", העיר. דרעי אישר, כי אין תיעוד של הישיבה שכינס בתחילת אפריל אשתקד, שלושה שבועות לפני ההילולה. "העליתי את הנושא ואמרתי שיש בעיה של תקנות הקורונה. שאלתי אם מישהו מהנוכחים, בעיקר [פרופ' נחמן] אש, חושב שצריך הילולה כמו ב-2020 – הילולה סגורה. הוא אמר שלא, אבל קיים חשש שההילולה תהיה מדגרה שממנה יתפרץ הנגיף בעונת החתונות, ולכן צריך מתווה. מה שעלה הוא עיקר הבעיה זה הציון עצמו וההצטופפות באתרי ההדלקה. זה לא דיון מסודר. ויקטור בוסקילה [קצין האג"ם של מחוז צפון] דיבר בצורה של שחור-לבן: אנחנו לא יודעים לעשות באמצע. אם אתם פותחים את ההר לעמך ישראל – אנחנו לא יודעים למעלה לחסום אותם, שלא ייכנסו להדלקות. אם יגיעו לשם על הגדרות, זה פיקוח נפש והרבה יותר מסוכן מהקורונה. לכן הוא אמר שצריך לפתוח ולא לעשות הגבלות. פניתי בזום לנציגי משרד התחבורה ואמרתי: אולי אתם הפתרון, כי אתם המסיעים הבלעדיים של הציבור. העמדה של משרד התחבורה הייתה נחרצת, כי הוא חשב שאני מטיל עליו את האחריות. הם אמרו שהמשרד לא יודע לבדוק תו ירוק ולא יודע למכור כרטיסים לפי שעות. "כך פחות או יותר נגמר הדיון. איש לא היה מוכן לקחת על עצמו. אחרי שעה אמרתי שברור שתהיה הילולה, השאלה היא האם עם מגבלות או בלעדיהן. לי היה חשוב שתהיה הילולת רבת משתתפים ככל האפשר. כל הדיון היה אך ורק קורונה. אני אחזור על זה 500 פעם. איש לא העלה באותה ישיבה את נושא הצפיפות והבטיחות. מה שיצא מהדיון זה, שגם אש חושב שצריך לעשות הילולה גדולה, אבל היה רוצה שאחרים יקחו אחריות ושיהיו מספרים מוגדרים, 3,000 בכל הדלקה. "ראיתי שאנחנו לא מתקדמים, ביקשתי מ-אש להטיל על [ממונה הקורונה בציבור החרדי] רוני נומה לשבת עם גורמי המקצוע. רציתי תשובות תוך 48 שעות. ביום שישי מישהו טרח לסלף את כל הדיון, אנחנו גם יודעים מי, כאילו שאני רוצה להגביל את מספר העולים למירון. הופצצתי מכל הכיוונים. נומה אמר שהמשטרה מתעקשת, משרד הבריאות מתעקש והוא לא יכול לעשות את זה, ואולי הזמן יעשה את שלו". נומה הציע שההר יהיה פתוח, ואילו במתחמי ההדלקה תהיה הגבלה לשלוש הגבלות ובכל אחת מהן 3,000 איש.

במוצאי שבת (10.4.11) שוחח דרעי עם השר דאז לביטחון פנים, אמיר אוחנה. "הוא אמר שיש עליו לחצים אדירים מצד חברי כנסת וראשי ערים חרדים, ושהוא תומך בעמדת המשטרה של שחור-לבן, ושחור בוודאי שאי-אפשר. צריכה להיות הילולה, ואם אפשר להגיע להסכמה עם משרד הבריאות על הגבלה בהדלקות – מה טוב. סיפרתי לו כל מה שעשיתי ואמרתי: עכשיו שהמשטרה ומשרד הבריאות ינסו להגיע להבנה. הסיכון של הקורונה היה קטן מאוד ואני מוכן לקחת אותו, אחרי הניסיון שצברתי". ברלינר הציגה בפני דרעי את הודעתו לפיה ההר יהיה פתוח, והוא טען שיש הבדל בין ההר בין הציון ומתחמי ההדלקה. הוא השיב: "רציתי לתת קריאת הרגעה, שנוכל לעבוד בלי לחצים. אמרתי: הממשלה מטפלת". לדבריו, אותה ישיבה הייתה המעורבות היחידה שלו, הוא הבין שהצליח להתניע את ההילולה ("בגלל מעמדי, בגלל ההערכה שלהם כלפי") ומכאן והלאה הדברים מתגלגלים. דרעי התייחס לשיחה עם נתניהו ב-11.4.21, ולדבריו כל השרים הגיעו להבנה שההר צריך להיות פתוח ושיש צורך במתווה לגבי ההדלקות והאוכל. לכן, הוא יוכל לומר לאנשי יהדות התורה שתהיה הילולה עם מתווה קורונה. נתניהו ביקש להוציא את ההודעה, וכך עשו דרעי ואוחנה. ברלינר: "לא הבנתי איך לציבור לא יוצא המתווה של נומה [עם מגבלות בהדלקות] אלא שהכל פתוח". דרעי: "אי אפשר היה לפרסם הגבלות שטרם סוכם עליהן". חברי הוועדה ביקשו לדעת מדוע יזם ראש מטהו של דרעי, ישראל אוזן, פגישה עם אנשי המשטרה ב-13.4.21 - אם כבר היה סיכום של נתניהו יומיים קודם לכן. דרעי השיב, כי אוזן היה פעיל מאוד ויוזם מאוד בנושאי הקורונה ושמע על הישיבה אצל מפקד המחוז, שמעון לביא. חברי הוועדה הבהירו שהיה זה אוזן שזימן את הפגישה. דרעי השיב, שאוזן עשה הכל כדי שהמתווה שגובש אצל דרעי ימומש. לטענת דרעי, רק ב-28.4.21 – יממה לפני ההילולה – אמר אש בשיחת בכירים שלא תועדה (שר הבריאות יולי אדלשטיין; מנכ"ל משרדו, חזי לוי; אמיר אוחנה; שר הדתות, יעקב אביטן; רב-ניצב קובי שבתאי; היועץ המשפטי של משרד הבריאות, אורי שוורץ ועוד), שלא ניתן לקיים את ההילולה בשל העדר תקנות. "כולם התחילו לצעוק: עכשיו?! כשהאנשים בדרך?! אתם שואלים בצדק: איך עושים הילולה בלתי חוקית. זו פשלה גדולה מאוד, שהגענו ל-28 בחודש בלי תקנות. "עלתה הצעה טובה: לקיים משאל טלפוני בין חברי הממשלה ולהחריג את ההר מהתקנות ל-48 שעות. אנשי משרד הבריאות התנגדו בכל תוקף, כי המשמעות הציבורית היא שהקורונה נעלמה ולא תהיה בהר שום זהירות. אש אמר כי הציבור ממושמע ועדיף להוציא הנחיות. הוא גם אמר שזה תקדים מסוכן, וכל פעם שתהיה בעיה – נחריג. ואז שוורץ אמר שאין מניעה לעשות את ההילולה ללא תקנות ודי בהנחיות. זה היה הסיכום".

ב-20.4.22 הייתה שיחה נוספת עם נתניהו, אותה הגדיר דרעי כ"שיחת גישור" בעקבות המתווה של נומה. המשטרה, משרד הבריאות והמרכז למקומות הקדושים לא הצליחו להגיע להסכמות ולא יצאו הנחיות לציבור ולחסידויות. בשיחה השתתפו אש ושבתאי, ונתניהו לחץ עליהם להגיע להסכמות. גם מירי רגב, שרת התחבורה דאז, הייתה פעילה והסבירה שהיא חייבת להכין את ההסעות. "הסיכום היה: תעשו עוד מאמץ. לא היו שם החלטות אופרטיביות. נתניהו אמר: אתה צריך עוד שוטרים? עוד מפקחים? עוד תקציב?". ברלינר: "הגישור לא הצליח". דרעי: "את רואה שב-28 לא היה שום דבר". לדבריו, נתניהו היה מעורב רק בשל הקורונה ולאחר אותה שיחה הוא לא היה מעורב. חבר הוועדה שלמה ינאי: "זה הרגע בו חברי הממשלה וראש הממשלה צריכים לקבל החלטה. אם אין דין חדש, אז הדין הישן תופס ואז אין הילולה. למה אתם לא מקבלים החלטה?". דרעי: "אין ספק שלאחר מעשה, ולא בשעת מעשה, השאלות קשות מאוד. לא לחינם אמרו חז"ל: אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו. ראש הממשלה וכולנו משוכנעים שהסיכון של הקורונה הוא קטן ביותר, לעומת שחלילה וחס לא תעשה הילולה ויהיה פה זעם ואי אפשר לדעת מה יהיה. כל אחד מאיתנו יש לו רצון. אתה יודע שגם אם לא יגיעו להבנה, אז בסוף לא יהיו המגבלות ככתבן וכלשונן – אבל יהיו. "זה לא מצב שידעת שאם אתה לא חותך את העניין ב-20 לחודש, אז תהיה קטסטרופה. ידעת מה הסיכון. באף דיון לא אמר איש מן המשתתפים בדיון שיש בעיות של צפיפות ובטיחות. שבתאי ואוחנה נתנו את הרושם: הכל בשליטה, אנחנו יודעים לטפל בזה. עם כל הטרדות שלנו, ואנחנו בממשלת מעבר וצריכים להרכיב ממשלה אחרת – זה מה שאנחנו יודעים. אם לא הייתה קורונה, איש מאיתנו לא היה מתעסק בזה, אלא המשטרה והמרכז למקומות הקדושים. אם לא היה מתרחש האסון, הייתה השנה הילולה לא פחות ואולי יותר גדולה, גם כאשר בממשלה אין חרדים". לדברי דרעי, הוא חושב מדי יום על ההרוגים באסון, אך בלי האסון - "הייתי עושה אותו הדבר. כולם ידעו שצפוף, כולם ידעו שיש בעיות אחרות. אנחנו חיים מול הגורמים המקצועיים שיושבים מולנו, אנחנו לא בוחרים אותם. כשהם חושבים שזו סכנה, הם אומרים שזו סכנה. איש לא אמר את זה. אני משוכנע ב-100% שהם חשבו שהם יכולים להכיל את הדבר הזה". ינאי הקשה לגבי מימוש המתווה: "איך חשבו שזה יקרה? איך מבחינים בין הקהל לבין החסידות, כאשר ברור שההדלקה מושכת הרבה סקרנים?". דרעי: "לא עשו את המתווה שאנחנו הצענו, שלוש הדלקות בשלושה סבבים. אני לא מאמין שהיו 3,000; אבל היו 5,000, או 6,000. יש מתחמים, זה לא שכולם באותו מתחם. אני לא אומר שזו הסיבה לאסון; אני לא יודע מה קרה שם". ינאי: "האם התכוונו לממש את המתווה הזה או לרצות את משרד הבריאות?". דרעי לא השיב. ינאי שאל האם העמימות הייתה מכוונת, כדי להתחמק מאחריות אם תהיה התפרצות של תחלואה. דרעי השיב, כי כולם היו מאושרים אם הייתה מושגת הסכמה על מתווה. "אם הייתה פורצת מגיפה – הייתי אשם בזה ומסיק מדי את המסקנות". ינאי שאל את דרעי לגבי אחריותו ונענה: "אם אתם תחליטו שיש לממשלת ישראל אחריות קולקטיבית, אני ארכין את ראשי ואקבל זאת. אבל אם הכוונה לאחריות אישית כשר הפנים – אני לא רוצה לשבח את עצמי; עשיתי את כל מה שיכולתי לעשות כדי שההילולה תוכל להתקיים תוך הקטנת הסכנות. איש מעולם לא דיבר אתי על נושא הצפיפות".