ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת אישרה (יום ג', 7.6.22) את תיקון התקנות לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי שיאפשר את הפעלת החוק. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 מסדיר את מכלול דיני חדלות פירעון של תאגידים ושל יחידים. החוק נכנס לתוקפו בספטמבר 2019, אז התקין שר המשפטים תקנות שקבעו הסדרים הכרחיים לכניסת החוק לתוקף. עם זאת, לא ניתן היה להשלים את התקנות הדרושות את אישור ועדת החוקה. לכן, בתקנות אלו מוצע לקבוע הסדרים בנושאים שונים הנחוצים להפעלת החוק, ובהם הוראות ביחס להגשת בקשה להסדר חוב; הוראות לעניין אישור תוכנית לשיקום כלכלי והסדרי חוב בידי אסיפות הסוג; סדרי העבודה של אסיפת הנושים; אופן ניהול הבירור בידי הנאמן; וסדרי הדין בקביעת שכר הנאמן מקופת הנשייה בהליכי חדלות פירעון של יחידים. הוועדה הקדישה חלק ניכר מדיוניה להבטחת מעמדו של היחיד ובשמירה על כבודו בתהליך. לצד זאת הקדישה הוועדה גם זמן לא מועט בהסדרים הנוגעים לשכר הנאמן בהליכי חדלות פירעון של יחידים. הוועדה טייבה את הפרוצדורה לקביעת שכר הנאמן וכן דאגה לקיומו של שכר בסיסי גם בהעדר כספים בקופת הנשייה. לעומת זאת התקנות שאושרו גם מבהירות כי הממונה יוכל להמליץ על הפחתת שכר, כאשר התקנות הנוכחיות מביאות לתוצאת שכר גבוהה מהסביר, בין היתר בהתייחס להיקף העבודה שנדרשה בקשה להפחית את השכר - תוגש לבית המשפט. עוד דנה הוועדה, בצורך לשפר את ההסדרים הנוגעים למינוי מנהל הסדר. חלק מהתיקונים הופנמו בתקנות וחלקם הופנו למשרד המשפטים לבחינת המשך. תומר רבינוביץ', מנכ"ל דף חדש, ציין בדיון כי יש מעט מאוד הסדרים היום, לעומת שנת 2020. בשנת 2020 נפתחו 22,000 הליכים, לעומת 400 הליכי הסדר שנפתחו ב-2021. מדובר בצניחה של 98%. לדבריו, עלויות ההליך גבוהות מאוד - הסדר עולה במקרה הטוב כפול ממה שצריך לשלם לחדלות פירעון. שכר הטרחה הוא חסם מאוד גבוה. עוד הוסיף כי יש מספר נושאים שלא הוסדרו בתקנות ובהם תשלומים שיחיד צריך לשלם תוך כדי תקופת ההסדר. "היום, כחלק מהתגובה הסטנדרטית נקבע צו תשלומים כשאין לכך סמכות בתקנות או בחוק. בפועל נדרשים תשלומים גבוהים. כמו-כן, לגבי עיכוב הליכים - אם רוצים לעודד הסדרים חייבים לאפשר לבית המשפט לעכב הליכים תוך כדי. כיום מנהלים הסדר ותוך כדי חשופים לעיקולים ותביעות", ציין. עו"ד חיים זקס, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי במשרד המשפטים, ציין כי בהסדרי חוב יחיד, בית המשפט נותן עיכוב הליכים באופן אוטומטי. "זו סמכות בית המשפט והוא מפעיל אותה", ציין. מ"מ הוועדה היו"ר ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת) ציין כי הנתון של 400 תיקים מתוך 22,000 מעורר הרבה מחשבות שכן כולנו רוצים לעודד הגעה להסדרי חוב. "אם יש בעיה בשכר טירחה וצריך להוריד, אנחנו לא נרתעים מכך. מצד שני צריך לתגמל את מי שעובד ומשקיע שעות. לקראת הארכת הוראת השעה נעלה את הסוגיה החשובה של עיכוב ההליכים כשמובן מאליו שמי שמגיש הסדר חוב וצו תשלומים צריך לתת לו עיכוב הליכים. כמי שהוביל את חקיקת החוק בוועדת החוקה, אני שמח להצביע על התקנות כשההערות של הארגונים נופלות על אוזניים קשובות והגענו לנוסח מוסכם", אמר.