ח"כ סטרוק: "הכנסת חוקקה חוק ואין דרך להפר אותו, ועדיין הוא מופר בריש גלי. החוק מאפשר רק דרך אחת להעביר כספים לרשות הפלשתינית, והיא שהרש"פ תפסיק לשלם משכורות למחבלים ולמשפחותיהם. הרש"פ כמובן לא מפסיקה, והיא גם לא יכולה, כי זה החוק שם, והם, בניגוד אלינו, מכבדים חוקים של עצמם".

ח"כ דיכטר: "הדבר הראשון שעשה אבו מאזן לאחר שנבחר לתפקידו היה לעגן בחקיקה את משכורות המחבלים מהרש"פ. אגב, לא רק משכורות קבועות בחוק, כי אם גם הצמדתן למדד יוקר המחיה, וקצבת ביגוד פעמיים בשנה. מדינת ישראל השתהתה בתגובתה מול החוק הזה וב-2018 הייתה לי הזכות להעביר את הצעת החוק לקיזוז הכספים יחד עם אלעזר שטרן. הצעת החוק לא השאירה לממשלה שיקול דעת והיא חייבת לקזז, אם היא מסיבות לא ענייניות היא לא מכירה בכל הסכום המלא כמשכורות מחבלים שמהם היא מקזזת".

דיכטר הציג לחברי הוועדה קובץ נתונים ואמר: "רק בזכות עתירה מפורטת של 'מבט לתקשורת הפלשתינית' נחשף התרגיל הפיננסי העלוב, שנועד להסתיר מהציבור העברת חצי מיליארד שקל לפלשתינים, עליהם התחייב שר הביטחון [בני גנץ] בביקורו ברמאללה באוגוסט. בחודש אוגוסט 2021 הועבר לרש"פ סכום של 400 מיליון שקל. סכום זה הורכב מהעברה ישירה של כ-300 מיליון וויתור על הקפאה בסך 100 מיליון. כמו-כן בדצמבר 2021 הועברו לרש"פ 100 מיליון ש"ח נוספים. סכום זה הורכב מהעברה ישירה של כ-50 מיליון וויתור על הקפאה של כ-50 מיליון נוספים. "בנוסף, הממשלה טרם אישרה את סכום הקיזוז לפני שנת 2021, שחייב להיות מאושר עד סוף חודש יוני, כי שנת הקיזוז מתחילה ב-1 ליולי, לפי החוק. הוועדה הזו והכנסת חייבות לשים לזה סוף. לא ייתכן שאנו נכסה בור תקציבי שיצרה הרש"פ לעצמה בשל תלשום משכורות למחבלים, אמר ח"כ דיכטר.

ח"כ יוסי שיין: "הטרור הפלשתיני מאיים על כולנו ואין לתת לו גמול בשום דרך. נאמרים כאן דברים ברטוריקה חסרת שחר, ובמקום לראות בכל דבר קונספירציה, אפשר פשוט לבדוק את הנתונים במשרד האוצר. ברשות המיסים יש קרן ייעודית לכספי הקיזוז, והיא שלמה ומלאה והצטברו בה עד היום כ-1.76 מיליארד שקל. עד אוגוסט 2021 הרש"פ הייתה מקבלת את כספי ההתחשבנות מגביית המיסים בשוטף פלוס 60, ואז החליטו לעבור לשוטף פלוס 30, וניתנה להם מקדמה של 400 מיליון שקל באותו חודש מתוך אותה התחשבנות".

עו"ד מוריס הירש, ראש המחלקה המשפטית במבט לתקשורת הפלשתינית: "המספר שנקב ח"כ שיין מדבר בעד עצמו. משרד האוצר ביזה את בית המשפט והעביר לו תשובה שאינה אמיתית. הקיזוז האחרון היה אמור להתבצע בחודש מאי, כיום אמורים להיות 1.859 מיליארד בקופה. אני בוחן גם אלת שאר חוקי היישום של ההסדרים הכלכליים שלנו מול הרש"פ, ואין שום סעיף המאפשר להעביר לרש"פ מקדמה על חשבון הכנסות עתידיות".

ח"כ שמחה רוטמן: "אם הפלשתינים קיבלו כספים, אבל הקרן של כספי הקיזוז הולכת וגדלה, המסקנה היחידה היא שמקור הכספים הוא מכספי המיסים של אזרחי ישראל. כבר הייתי מעדיף לשמוע מהאוצר שהם קיבלו הוראה מדינית להשתמש בכספי הקיזוז. חוק שמטרתו לבטל את התמריץ הכלכלי לטרור ולהפחית כך את הטרור, הפך לקנס על אזרחי ישראל".

ערבה אלפסי, יועצת מנכ"ל משרד האוצר: "מאז שחוקק החוק, כל הכספים מוקפאים חודש בחודשו, כמו שמחייב אותנו הקבינט, ונשמרים בחשבון ייעודי ברשות המיסים. החשבון הזה מלא בסכום שאמרו להיות בו, ומפורסם כל העת, שהוא כעת הסכום שנקב ח"כ שיין. הכספים של החודש הנוכחי עדיין לא עברו לרש"פ, וכשהם יועברו בפועל, אז גם יקוזז מהם, ואז יהיה בחשבון הסכום שאמר עו"ד הירש. "מדינת ישראל גובה מיסים עבור הרש"פ - מיסי ייבוא, מכס, מע"מ, בלו על הדלק - ומעבירים את הכספים בד"כ 35 ימים אחרי שגבינו את הכסף. זה אומר שבכל רגע נתון יש אצלנו כמיליארד ש"ח של הפלשתינים שממתינים לתום 35 הימים. פה נעשו הנחות שגויות על סמך פרשנות של הנתונים שהועברו. הטור של ה'אחר' בטבלה כולל את כספי הקיזוז, אף גם מקדמות מאותם כספי מיסים. בחודש אוגוסט 2021 נתנו לפלשתינים מקדמה של 400 מיליון שקל, אבל גם קיזזנו את -100 מיליון המחויבים, ולכן יש מינוס של 300 מיליון באותו חודש. בדצמבר 2021 נתנו מקדמה של 100 מיליון, אבל גם קיזזנו את ה-50 מיליון המחויבים, ולכן מופיע מינוס 50 מיליון בטבלה", הסבירה אלפסי.

יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ רם בן ברק, סיכם: "דיון חשוב וטוב שעלה הנושא, כדי שהציבור יראה מה קורה. אני נרגעתי לאחר שהבנתי שלא נוגעים בכספי קיזוז הטרור, ובוודאי לא בכספי אזרחי ישראל, והכל מתנהל על-פי החוק. מדובר כאן על כספים פלשתינים שהועברו כמקדמה מעודפים שהצטברו אצלנו. אין חוק שאוסר על התחשבנות כזו, ולמדינה בהחלט יכולים להיות אינטרסים שכאלה, כשם שהיו תקופות בממשלות קודמות שעצרו או שיחררו את כל העברת הכספים לרש"פ, לפי החשש מקריסה כלכלית שלה, שהייתה יוצרת נזק גדול מהתועלת. "הסיפור של תשלום משכורת מחבלים זה דבר חמור מאוד המעודד טרור ואל עומד בשום קנה מידה מוסרי. עד שהרש"פ לא תתעשת ותפסיק עם הדבר המגונה הזה, סביר להניח שלא נגיע להסכם ולא תהיה רמת אמון סבירה בינינו לבינם. בהחלט צריך לבחון כיצד אנחנו, עם שותפים אחרים, מתמודדים ואולי מפעילים לחץ להפסיק זאת.