ועדת המשנה לעניין השפעת הסביבה והאקלים על בריאות הציבור בראשות ח"כ אלון טל, התכנסה היום לדיון בנושא השפעת רעש על בריאות הציבור לנוכח עלייה בצפיפות. בדיון הוצגו נזקים משמעותיים שיש לרעש במרחב הציבורי על כל האוכלוסיות, הצעדים לצמצום והלקונות בחוק שמעכבות את הטיפול המלא בתופעה המזיקה. נציג משרד הגנת הסביבה אמר בדיון כי הוא יברך על תיקון לחקיקה שתמנע רעש בשטחים פתוחים. יו"ר הוועדה, ח"כ אלון טל אמר בפתח הדיון: "מפגעי רעש הם מטרד מתמשך המשפיע על אנשים רבים בעולם המערבי והמתועש. המטרד צפוי להחמיר עם העלייה הצפויה בצפיפות בישראל, ואם לא יינקטו צעדים משמעותיים להצבת פגעי הרעש בראש סדר העדיפות הלאומי - העתיד צפוי להיות בלתי נסבל. על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, מפגעי הרעש פוגעים באזרחי ישראל יותר מכל מטרד סביבתי אחר. מקורות הרעש העיקריים בישראל הן הדרכים הבין-עירוניות והעירוניות (תחבורה), שדות התעופה הצבאיים ‏והאזרחיים, מקורות רעש שכונתיים כמו אזעקות, מערכות הגברה, מזגנים ‏וכו‎'.‎ פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אמר בדיון: "מחקרים חדשים מראים שרעש פוגע בכל הגילאים: בעובר המתפתח ובהעלאת הסיכון לדמנציה. חובתנו להגן על בריאות הציבור במרחב הציבורי ולהבטיח מניעת חשיפה לרעש על-ידי התחשבות ואכיפת התקנות הקיימות, כולל על-ידי הרשויות המקומיות. נושא הרעש נופל בין הכסאות וממחיש את הצורך במכון לאומי לבריאות וסביבה". יולי קפלן, מכון 'עומק' לעיצוב מדיניות וחקיקה, הציגה בדיון את הקריאת כיוון להצעת חוק שתכלול בחוק למניעת מפגעים גם שטחים פתוחים - תידרש מערכת אפיונים ספציפית לאופי מטרדי הרעש בשטחים פתוחים, הגדרת שעות, משרעת וצורות מניעה. לדבריה, "אין די בחוק, עליו להיות מלווה במסע הסברה, חינוך, ושינוי תודעה כדי להעלות את המודעות לנזקי הרעש ולהביא לכך שחשיבות ערך השלווה תחלחל לאוכלוסייה. מסע ההסברה ימשך כשנה שנתיים, ורק אז יוחל החוק ואמצעי האכיפה". ד”ר יהושע שקדי, המדען הראשי ברשות הטבע והגנים אמר: "הרעש הזה הורג אותנו! ב-2000 כתבנו על מסדרונות אקולוגיים ולא חשבנו על רעש. אנחנו המדינה היחידה בעולם שגדלה בקצב של 2% לשנה וזה אומר שיהיה לנו יותר ויותר רעש. אנחנו עושים הפרדה בין יום ללילה משום שבלילה רוצים להשאיר את הטבע לבעלי חיים ולצמיחה שיחיו ללא הפרעות רעש. יש לעשות עוד הרבה יותר כדי להביח מניעת מפגעי רעש בטבע עבור הצמחים והחיות" .

מעל 50 אלף דוחות בשנה האחרונה

רפ"ק אמיר בלכר, משטרת ישראל "עשינו הכשרה של שני שוטרים בכל מחוז לנושא הרעש וזה לא עבד. צריכים שוטרים שיעסקו בזה ואנחנו פועלים בכיוון הזה שיהיו שוטרים שאמונים רק על זה. כיום יש לכל שוטר מערכת מחוברת עם המשרד להגנת הסביבה ובכל יש יעילות במתן הקנסות למפירים את החוק - עלינו מלפני 3 שנים מ-17,000 דוחות בשנה למעל 50 אלף בשנה האחרונה. המציאות היא שאנשים משלמים ומשקיעים כדי לשפר רעש של הרכב שיהיה יותר חזק - כל הנושא של ייבוא של אותם כלים צריך להיות יותר באכיפה - צריך חקיקה של איסור הכנסת כלי רכב מרעישים, אגזוזים ןאופנענים מרעישים". יו"ר הוועדה, ח"כ אלון טל סיכם את הישיבה בברכה לשמטרת ישראל משרד הגנ"ס על שיתוף הפעולה שעלה בדיון בנוגע לאכיפה כנגד הרעש ולהגדלת מתן הקנסות, ואמר כי עדיין ישנן לקונה בחוק שצריכות להיות מתוקנות בהקדם וכי הוא יקבע בנושא שולחן עגול עם כל הגורמים ע"מ ללמוד כיצד יהיה ניתן לקבוע מניעת מפגעי רעש בגנים הלאומיים ובחופי הים ובכלל תקנות מיוחדות להתנהלות בשטחים הפתוחים. "על התקנות להיות מחמירות יותר מאלה הניתנות בשטחים העירוניים, בשל החשיבות של היכולת של השטחים הללו להבריא את הגוף והנפש" אמר יו"ר הוועדה.