31% מן התלונות נגד הפרקליטות בהן הכריעה אשתקד נציבות הביקורת היו מוצדקות, לעומת שיעור כולל של 20% תלונות מוצדקות. השיעור ביחידות התביעות המשטרתיות היה גבוה עוד יותר - 37%. כך מוסרת (יום ב', 20.6.22) ממלאת-מקום הנציב, ליעד מאיר-צדר, בדוח השנתי של הנציבות. הדוח מתייחס לשנת כהונתו האחרונה של דוד רוזן. הנציב החדש, מנחם פינקלשטיין, ייכנס לתפקידו לאחר סיום עבודת ועדת הבדיקה לבריחת המחבלים מכלא גלבוע בראשה הוא עומד. הנציבות הכריעה אשתקד ב-538 תלונות, מתוכן 42% היו נגד הפרקליטות ו-10% נגד יחידות התביעות - למרות שהאחרונות הן המטפלות ביותר מ-80% מכתבי האישום (ורוב התלונות לנציב הן על הליכים פליליים). 8% היו נגד תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה, ומהן 29% היו מוצדקות; 8% היו נגד היועץ המשפטי לממשלה ורק 12% מהן היו מוצדקות. 26% מהתלונות היו נגד גופים שאינם מבוקרים, והן אלו המורידות את הממוצע של התלונות המוצדקות. בנטרול תלונות אלו, שהנציבות ממילא אינה יכולה לבדוק, מדובר ב-29% תלונות מוצדקות. להלן עיקרי ההחלטות המרכזיות שקיבל רוזן אשתקד. רבות מהן פורסמו בזמן אמת, ולכן מובאות כאן רק בתמצית.

• טועני מעצרים משתמשים בצורה נרחבת מדי בעילה של "שיבוש הליכים" כהצדקה לבקשות להארכת מעצר, לעיתים מבלי לבחון לגופן את נסיבות המקרה. סניגורים ציבוריים במרחב דרום מצאו בבדיקה רנדומלית, כי עילות אלו נטענו ב-93% מהמקרים גם ללא כל הצדקה. רוזן קבע, כי לא די "במיני הנחות או תילי השערות תיאורטיות" לקיום עילה זו, וכי החוק מחייב לבחון אותה ספציפית. הוא גם הזכיר, כי עילה זו מונעת לרוב בחינת חלופת מעצר, כמצוות המחוקק.

• מח"ש סגרה בצורה רשלנית תיק נגד שוטרים שלטענת המתלונן היכו והשפילו בצורה קשה אותו ואת חברתו.

• מח"ש טיפלה במשך 21 חודשים בתיק נגד שוטר שנחשד באלימות, בעוד הזמן המירבי הוא 18 חודשים. התיק נותר בסטטוס של "פתוח" שלוש שנים לאחר סגירתו, עד להגשת התלונה לנציבות.