אמיר ענבר, רח"ט אבטחה, מועצה לביטחון לאומי: "מדובר על 11 יישובים של עוטף ירושלים. לאורך השנים, מרכיבי הביטחון נשחקו והוסכם כי משרד הביטחון וצה"ל יביא אותם לקו אפס ויעביר את האחריות כאשר כל המרכיבים מיושרים - גדרות, פטרולים, תאורה וכו' עד ה-1 באוקטובר השנה. המשטרה קידמה את נושא הרבש"צים והיא מנהלת את התהליך של העסקתם. נושא נוסף הוא השמירה השכירה; צה"ל טוען שזה לא חלק ממרכיבי הביטחון ולכן מסיר אותה. הנושא התקציבי החד-פעמי לרכישת ציוד ואמצעים תומחר ומשרד הביטחון, המשטרה והאוצר ישאו בו. בשנת 2023 משרד הביטחון יעביר את המימון הזה מדי שנה". בועז רקוץ, רמ"ט מנכ"ל המשרד לביטחון פנים, ציין אף הוא: "יש שיח חיובי בין שני המשרדים. עם זאת, סיכום שנת 2023 הוא נעלם. שנת 2022 הוא פתיר כפי שנטען".

סא"ל איילון פרץ, רזר מרכז, צה"ל: "אנחנו עם הסכמות. ההתקדמות המשמעותית היא המימון של קבוצת כוננות של יישוב אלון. סוגיית הרבש"צים מתקדמת עם המעבר למג"ב. כלי הנשק הוקצו למשטרת ישראל והם ממתינים ונמצאים ביישובים". סא"ל אבי פיצחדזה, ראש ענף תקציבי יבשה, צה"ל, ציין כי מדובר בתקציב של 9 מלש"ח. 7 מהם אמורים לעבור מסעיף 16 בתקציב הביטחון ועוד 4.3 יחולקו בין האוצר ושני המשרדים. "הוקצו כמיליון ש"ח להביא את היישובים ליישור קו". אביה פרון, אגף תקציבים ביטחון במשרד האוצר: להעברת התקציב יש שני שלבים, ההעברה של השנה שזה פתיר. לגבי בסיס התקציב ב-2023, צריך שכל המעורבים ידאגו שזה יקרה. לכן כאשר הכל יהיה מסוכם בדיוני התקציב אנחנו נבוא ונסדיר את זה. יש פער עליו ידונו בדיוני התקציב". בן ברק: "יש פער, ואתה אומר שהוא יהיה בבסיס התקציב לאחר דיונים. ואם אין תקציב? אז כל הסיכום הולך לטמיון. בעצם אתם אומרים לביטחון פנים - תספוג אותו, וכשיהיה תקציב נדבר, זה מה שאתם אומרים?" פרון, משרד האוצר: "במצב כזה יש תקציב המשכי. 1 חלקי 12. ברמת העיקרון עם זה צריך לעבוד. ואם יהיו דיוני תקציב זה צריך להיסגר בדיוני תקציב". עמית שפייזמן, ראש אגף תקציבים במשרד לביטחון פנים אמר בתגובה: "היינו במשרד הביטחון אמרנו שאנחנו מוכנים לשים שליש מההפרש באופן קבוע. לגבי הפער שהוא השליש הנוסף לשנת 2023, מדובר בפער של כ-1.5 מיליון שקלים בבסיס התקציב. כרגע אומר נציג האוצר - בדיוני התקציב תבקשו".

בן ברק: "האוצר יכול להגיד שיהיה בסדר במטרה לפתור את הסוגיה הזו?" בן ארי: "אני מבינה שאתם זה האירוע. מטרתנו שזה ייסגר וייפתר. בזמן שנמשיך בדיון תוכל להביא ההסכמה מהאוצר למה שחסר?" פרון: "בסופו של דבר אני לא מבין מה השתנה מלפני שבוע. ברמה העקרונית אין שום הבדל מתי יהיו דיוני התקציב. כל עוד זה יהיה בסדרי העדיפות בדיוני התקציב של המשטרה והמשרד לביטחון פנים ולכן זה לא משנה ואין לנו מחלוקת. אין חשש שזה לא יוסדר במסגרת התקציב". נצ"מ עמרם נידם, רמ"ח ישובים ומתנדבים במג"ב: "אני מברך על ההתקדמות. בכוונתנו להרחיב את המערך זה שכולם יהיו מתנדבים שלא נהיה תלויים במילואים בכיתות הכוננות. לגבי השמירה השכירה, אנחנו נמצאים בעבודת מטה ואין החלטות עדיין. לגבי כלי הנשק, הם הועברו אלינו אבל אנחנו צריכים להתארגן לגבי האחסנה ושיפוצם". יו"ר הוועדה, בן ארי שאלה: באיזה יישובים אין כיתות כוננות היום? נצ"מ נידם: "יש בכולם והם נמצאים תחת הרבש"צ (רכז ביטחון שוטף צה"ל). אנחנו כרגע עושים העברה מסודרת תוך גיוס והכשרה של מש"קים ביטחוניים". יו"ר ועדת חוץ וביטחון, בן ברק ויו"ר ועדת ביטחון פנים, בן ארי תהו האם התהליך החל, ומה קורה עם תקצוב התקנים לשנת 2023. "אנחנו יוצאים מהדיון הזה כאשר הכל סוכם למעט דיוני התקציב לגבי ההפרש", ציינו.

עו"ד רועי הראל מהלשכה משפטית במשרד לביטחון פנים, אמר בתגובה: "מדובר בפער של מיליון שקלים וחצי, ואומרים - תתחילו עכשיו ותספגו את זה. המשטרה לא תלך לפיטורים בעוד חצי שנה. אז יבואו ויגידו למה המשטרה ויתרה על הקמת יחידות אחרות ועוד". רקוץ, ראש מטה מנכ"ל המשרד לביטחון פנים הוסיף: "הנקודה היא ההמשכיות והיא משמעותית. אם זה לא המשכי ונמצא את עצמנו מול שוקת שבורה. עדיין תקצוב 2023 לא מאחורינו ולא נפתר". לאחר שהוועדה יצאה להפסקה לדון בסוגיה. אמרה מירב בן ארי: "הסוגיה היא ביטחונית ודרמטית עבור התושבים. אני יודעת שעשיתם עבודת מטה אני מבקשת שנתכנס לאיזה שהוא מתווה". נציג האוצר, פרון: "לגבי שנת 2022, צה"ל יבדוק מה עלות השכר ששילם השנה. המשטרה תבדוק ביחס ליכולת הגיוס העתידית שלה האם התקציב ירד במקצת והפער יוקצה שליש ממנו על-ידי כל אחד. לגבי שנת 2023 הסכמנו כי אנחנו יחד עם המשרד לביטחון פנים והמשטרה הנושא יוסדר בדיוני התקציב. וזה נאמר על דעתם של הגורמים". שפייזמן, אגף תקציבים במשרד לביטחון פנים: "אנחנו נתקדם עם התקנים למג"ב". סא"ל פרץ עדכן את הוועדה המשותפת על התקדמות בניית הגדר ואמר כי "המאמץ נמשך עם עשרה גדודים חלק בסדיר וחלק במילואים". הוא הוסיף כי בסוף יוני יחלו עבודות הקמת החומה - סה"כ 40 ק"מ על מרחב בית חפר. במקביל למאמץ ההנדסי בצפון ואלה עבודות מאוד משמעויות. בנוסף נמשך המאמץ לסגירת הפרצות". בן ארי ובן ברק אמרו לסיכום כי הם מקווים מקווה שהנושא יסתיים ודרשו מנציגי המועצה לביטחון לאומי לעקוב ולעדכן את הוועדה . בן ארי: "אמשיך לדבר עם הנציגים של בט"פ והאוצר כדי לראות איך סוגרים את זה. בכוונתנו לעשות סיור של הוועדה המשותפת בשטח ולהתרשם מהדברים".