מוריס בן דרור מפקד ולוחם שהיה לאגדה בפלמ"ח, היה איש רב פעלים נחבא אל הכלים. חתנו ד"ר יעקב צימרמן (צימי) הנשוי לבתו נירית מספר לי, כי משה היה עד לרגעיו האחרונים צלול, חריף חשיבה, אינטליגנטי, למדן באופן קיצוני, יסודי מאד, קפדן עם עצמו וסביבתו. זה מכיוון אחד, ומכיוון שיני היה איש עבודת כפיים. כאשר לא שימש בתפקידי ניהול הוא עבד במסגרייה של הקיבוץ. מוריס היה בעל "ידי זהב", ובנה אצלו בבית את כל הרהיטים. איש טכני כולל יכולת המצאה. מסופר עליו שמאחר שחפציבה מקום חם אז הוא המציא סוגים של טפטפות בטרם עידן הטפטפות שהוצבו על גגות בתי הקיבוץ כדי לקררם. עוד מספרים עליו שבנה על הדשא בחפציבה את הסוכה הגדולה בעולם. בתו מוריה בן דרור כותבת בדף הפייסבוק: "אבא שלי נפטר שלשום - יום רביעי, והמשיך לעולם שכולו טוב. לשמחתנו באותו היום הייתי איתו הרבה שעות. בסופן אמרתי לו שאני אוהבת אותו והוא אמר לי את אותו הדבר. בערב כמה שעות לאחר מכן אבא סיים את חייו, בביתו, במיטתו כשהוא בן 99, חודש לפני ה-100. בטוחה שיש עוד הרבה מה לכתוב אבל נראה לי שאסתפק בכך. בטוחה שאתגעגע אליו. מודה לו על כל מה שלמדתי ממנו ושבטוחה שעוד אמשיך ללמוד. מאחלת לאבא שמלאכים טובים ילוו אותו בדרכו". בשנת 2021 השלים משה בן דרור, לכתוב ספר בשם 'זיכרונות וסיפורים מתקופת קום המדינה" ובו הוא מתאר בצורה מפורטת ומלאה את תולדותיו וזיכרונותיו מתקופת המאבק על קום המדינה. חתנו יעקב צימרמן שלח אלי את צילומי דפי הזיכרונות של מוריס ואישר לי לפרסמם והמידע בכתבה זו נסמך לא מעט על דפי זיכרונותיו של מוריס.