הסתדרות המורים תמשיך להיות הארגון היציג של המורים בחטיבות הביניים (כיתות ז'-ט') - קובעת (21.7.22) שופטת בית הדין הארצי לעבודה, לאה גליקסמן. בית הדין הכריע בתביעה שהוגשה לפני חמש שנים ומשקפת סכסוך הנמשך 15 שנה, מאז חתימת ההסכם ליישום רפורמת "אופק חדש" בבתי הספר. ארגון המורים העל-יסודיים טען, כי המורים בחטיבות הביניים משתייכים ליחידת המיקוח המקצועית של המורים בחינוך העל-יסודי ולכן הוא מייצג אותם. הסתדרות המורים והמדינה טענו, כי הם משתייכים ליחידת המיקוח המקצועית של כל עובדי ההוראה ולכן מיוצגים בידי ההסתדרות. גליקסמן מציינת, כי לאורך השנים שעד הרפורמה היה שיתוף פעולה בין הארגון וההסתדרות בייצוג המורים בחטיבות הביניים, הם חתמו יחדיו על הסכמים וגם המעסיקים (המדינה, הרשתות המקומיות, רשתות בתי ספר ועוד) ראו אותם כמייצגים יחדיו. רפורמת אופק חדש גרמה לפיצול, כאשר ההסתדרות קיבלה את המתווה המוצע לניהול המו"מ והארגון התנגד ולא היה שותף להסכם; הוא הצטרף רק ב-2008. בהמשך התעוררו חילוקי דעות בין הארגון למדינה לגבי תחולת ההסכם על המורים בחטיבות הביניים. בית הדין קבע שהוא חל עליהם וכי קיימת חזקה לפיה ההסתדרות היא הגוף היציג של מורים אלו. לכן, המדינה אינה חייבת לנהל מו"מ עם הארגון לגבי תנאי העסקתם של המורים בחטיבות הביניים והארגון אינו רשאי לנקוט אמצעים ארגוניים בעניינם. בתביעה שהוכרעה כעת ביקש הארגון לסתור את החזקה שנקבעה בהליכים הקודמים ולקבוע שכל העובדים בכיתות ז'-י"ב, ללא תלות בזהות המעסיק, מיוצגים על ידו. כאמור, גליקסמן דחתה בקשה זו. היא מותחת ביקורת על כל המעורבים ואומרת שהם נושאים באחריות לסכסוך המתנהל כאמור מזה 15 שנה. היא דחתה את טענת הארגון, לפיה המדינה וההסתדרות פעלו יחדיו כדי לנשל אותו ממעמדו בנוגע למורים בחטיבות הביניים. מצד שני, ספק רב אם החלטת המדינה וההסתדרות לחתום לבדן על הסכם אופק חדש ולהגיע בהמשך להבנות נוספות, תוך התנערות מהארגון, קיימה את חובת תום הלב החלה עליהן. אחריותו של הארגון נובעת מכך שהתעלם מפסיקת בית הדין ואף נקט עיצומים בניגוד לה, ולא פעל באמצעים משפטיים כנדרש. גליקסמן דחתה את עמדת המדינה וההסתדרות, לפיה אין כל אפשרות שביחידת מיקוח אחת ייכללו עובדים המועסקים בידי מעסיקים שונים (כפי שהמצב בחטיבות הביניים). לכן, היא נזקקה לטענת הארגון לגופה - וכאמור דחתה אותה. זאת, ממספר סיבות: לא הוכחה הסכמה של הצדדים לקיומה של יחידת מיקוח שכזאת; זכותה של המדינה כרגולטור לקבוע מהי יחידת המיקוח; ארגון המורים פנה לבית הדין בשיהוי; מאז אופק חדש קיימים הבדלים מהותיים בין תנאי ההעסקה של המורים בחטיבות הביניים לבין אלו שבחטיבות העליונות; והמודלים השונים של ההעסקה מלמדים שאין אינטרס משותף ברמה המספקת ליצירת יחידת מיקוח אחת למורים אלו. השופטים סיגל דוידוב-מוטולה ורועי פוליאק ונציגי הציבור חיה שחר ויודפת הראל-בוכריס הסכימו עם גליקסמן. את הארגון ייצגו עוה"ד סיגל פעיל, זוהר גיפס, טל איסק, בועז בן-צור ואלעד פלג. את ההסתדרות ייצגו עוה"ד חיים ברנזון, אסף ברנזון, אורנה לין, מיכל פרידמן ומוריה גליק. את המדינה ייצגו עוה"ד מיכל לייסר ויאנה סימקין, ואת מרכז השלטון המקומי - עו"ד מנחם לפידור.