צוות חוקרים מאוניברסיטת אריאל וממו"פ מזרח, בדקו האם ניתן לחזות רעידות אדמה חזקות (> 6 Mw), עד 48 שעות לפני התרחשותן, באמצעות למידת השינויים בצפיפות מטען האלקטרונים ביונוספירה. התוצאות די מפתיעות. המחלוקת בנוגע ליכולת ממשית ואמינה לחזות רעידות אדמה עדיין נותרה משמעותית. היכולת לחזות היכן ומתי צפוי להתרחש אסון טבע כגון רעידת אדמה באזור ובזמן מסוים, עדיין מהווה משימה מאתגרת עבור מחקר העוסק בהתראה מוקדמת וחיזוי רעידות אדמה. לפיכך, מדענים כיום חוקרים בהדרגה שימוש בטכניקות ניתוח מערכות מרובות משתנים מתחומי כריית נתונים או למידת מכונה על-מנת לבחון התרחשויות עתידיות של אירועי רעידות אדמה על בסיס אירועי עבר. סממנים מקדימים לרעידות אדמה חזקות יכולים להופיע לא רק בתת-הקרקע אלא גם בשכבות שונות באטמוספירה (כגון הטרופוספירה והיונוספירה). טכנולוגיות חישה מרחוק מתקדמות הפכו לכלי רב ערך לניטור של סממנים מוקדמים מאזורים שבהם שדה המאמצים והמעוותים בתת-הקרקע הולך ומצטבר עמוק בקרום כדור-הארץ, הקשורים ככל הנראה לאירועי רעידות אדמה חזקות. על-ידי ניטור אותות לוויני נווטנים (GPS) הנקלטים בקרקע, ניתן לחשב מניחות האות המתפשט ביונוספרה את צפיפות מטען האלקטרונים הכוללת באותה שכבה. ניטור רציף של פרמטר זה יכול לשמש כסממן מקדים לרעידות אדמה, שכן ישנה סבירות שהוא מושפע משדות אלקטרומגנטים או מגלי לחץ הנוצרים מספר שעות לפני התרחשות הרעידה.