בהקצאת הכוחות בימים שקדמו לאירועים ניתן דגש רב על תגבור מחוז ירושלים על חשבון מחוזות אחרים שנלקחו מהם כוחות רבים. כוחות אלו חסרו להם בהתמודדות עם האירועים שפרצו לאחר מכן, ובוודאי בשלבים הראשונים. ב-10.5.21 היו בירושלים 1,414 שוטרים נוספים שנלקחו מהמחוזות האחרים; בלוד היו 25 שוטרים בלבד ובעכו היו 58 שוטרים כאשר פרצו בהן המהומות, ורובם לא הוכשרו להתמודד עם הפרות סדר. ב-11 במאי הוזרמו ללוד כוחות רבים והיו בה 236 שוטרים – אבל גם כוח זה לא היה מספק. בימים הראשונים לאירועים, בהם היקף האירועים ועוצמתם היו גבוהים, לא העמידה המשטרה את כוח האדם הנדרש להתמודדות עימם – קובע אנגלמן. צבירת סדר הכוחות והתגבור בשטח נמשכו ימים מספר, על-רקע עיכובים בהקצאת כוחות ובגיוס מילואים. הנחיה ראשונית לגיוס מילואים יצאה כבר ב-8.5.21; לאחר שזו הוקפאה יצאה בקשה לגיוס מילואים חלקי ב-11.5.21; ובקשה מעודכנת שתביא לגיוס כולל של יחידות המילואים של מג"ב יצאה ב-12.5.21. אלא שפריסת כוחות המילואים בשטח הושלמה רק ב-15.5.21, כשבוע לאחר ההנחיה הראשונית בעניין, ושלושה ימים לאחר המועד אותו קבע ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, לתחילת פעולתן בשטח. לוח הזמנים שבו המשטרה צברה ופרסה את כוחות המילואים בשטח לא נתן את המענה המבצעי הדרוש. בכך נשללה בפועל האפשרות להיעזר בכוחות המילואים להתמודדות עם הפרות הסדר בפרק הזמן שבו היו נחוצים ביותר, בימים הראשונים לאירועים, כשהיקף התקריות ועוצמתן היו בשיאם – קובע אנגלמן. המפקדה המשימתית בעכו הוקמה ב-12.5.21 אולם קיבלה אחריות לגזרה רק יומיים מאוחר יותר, לאחר התמודדות עם פערים בהכרת השטח. המפקדה שהוקמה בלוד התבססה על כוחות שרובם אינם מכירים את הגזרה ובלי שצוותו אליה, לפחות בשלבים הראשוניים, כוחות אורגניים. בכך היה כדי לפגוע בתקשורת שבין הכוחות ובסנכרון פעילותם.

בשיא האירועים בעיר לוד לא זכו אלפי שיחות של תושבים (2,836 שיחות ב-13-11 במאי) לקבל מענה משטרתי כלשהו. אלפי פניות אחרות (4,059 אירועים), שנענו ואף הובילו לפתיחת אירועים, לא קיבלו מענה משטרתי רלוונטי. עומס גדול בפניות למוקד 100 הורגש בכל רחבי הארץ, ונוצר קושי במתן מענה יעיל לפונים. מוקד 100 כשל בתפקידו באירוע, שבו נדרש יותר מתמיד תפקודו המיטבי. במצב דברים זה יש משום פגיעה ניכרת בתחושת הביטחון האישי של האזרחים. על-רקע זה, בין היתר, התפתחו התארגנויות מקומיות של תושבים וגורמים נוספים להתמודדות עם האירועים – מבהיר אנגלמן. המשטרה לא הייתה מצוידת בצורה מתאימה לתרחישים שהיא עצמה הגדירה. על-פי תרחישי המשטרה נדרשה היערכות להתמודדות עם אירועים שעשויים להימשך 20 יום, אלא שהמלאים היו רחוקים מכך. המשטרה התייצבה לאירועים כשהיא במחסור ניכר של אמצעים לפיזור הפגנות (במחוז חוף אזל מלאי אמצעים לפיזור הפגנות כבר ביום הראשון לאירועים, וגם הכוחות שפעלו במחוז מרכז סבלו מחוסרים); ובפערים ניכרים באספקת אמצעי קשר (במפקדה בלוד חסרו 20 מכשירי קשר) וציוד מיגון לכוחות בשטח (שרר מחסור כללי בציוד מיגון אישי לשוטרי סיור, לרבות קסדות ואפודים. במחוז מרכז היה מחסור בציוד מיגון אישי; במפקדת מג"ב חוף היה חוסר תמידי בציוד מיגון עיקרי; גם בתחנת עכו היה מחסור בקסדות ובחליפות מיגון; במחוז תל אביב לא היה מיגון לניידות ולרכבי סיור; וגם במיגון כלי הרכב ביחידות מג"ב התגלו חוסרים). יחידות מבצעיות נפרסו בשטח בלי שהוקצו להן רכבים המתאימים לאופי המשימות ובכמות ההולמת את היקף הכוחות. פערים אלו פגעו בזמינות הכוחות, הגבילו את יכולותיהם, פגעו בתפקודם וביכולת השליטה והפיקוד על האירועים, היה בהם כדי לסכן את השוטרים, והם גרמו לפגיעה ניכרת במענה המבצעי של המשטרה לאירועים. הביקורת העלתה פערים ביכולת הבקרה והמעקב של המשטרה בנוגע למצב המלאים והיקף השימוש בהם. אין תקינה לאמצעים שאמורים לשמש את המשטרה בשעת חירום; לא נקבעו כמויות מינימום למלאי חירום; לא הוגדרו "קווים אדומים" שמעבר להם לא ינופק ציוד עד להשלמת מלאים; לא סומן תקציב רכש לשעת חירום.

פעילות המשטרה באירועי חירום בכלל, ובהתרחש הפרות סדר רב-זירתיות, בפרט נסמכת במידה רבה על יחידות המילואים של מג"ב. בפועל, לרשות כוחות אלו לא עומדים הציוד והאמצעים שיאפשרו להם למלא את ייעודם. המשטרה הקצתה ציוד רק לשמונה מתוך 20 פלוגות המילואים של מג"ב; קיים מחסור ניכר במספר כלי הנשק האישיים העומדים לרשות הלוחמים ביחידות אלו (המשטרה הייתה צריכה לקבל מצה"ל 500 רובים עבורם); קיימים פערים גדולים במספר כלי הרכב ואמצעי הקשר המשמשים אותם בפעילותם (לטובת 16 פלוגות מילואים של מג"ב צריכים לעמוד 64 כלי רכב, ובפועל היו במאגר 32 בלבד). בשנים האחרונות חלה ירידה בהיקף ההכשרות להתמודדות עם הפרות סדר. מפקדות ויחידות תורגלו פחות מבעבר. בעבר תורגלו 16 מפקדות בתחום זה, אולם בעקבות ארגון מחדש נותרו חמש מפקדות משימתיות, שתי מפקדות-על ומפקדת אח"ם/להב 433 שעוברות תרגולים. מפקדי תחנות ומרחבים לא עברו הכשרה ואימונים ולא הכירו את האיום ואת תורת ההפעלה הנדרשת להתמודדות עימו. מספר השוטרים שעברו הכשרות בתחום הפרות סדר ירד: בארבעת החודשים הראשונים של 2021 עברו רק 669 שוטרים (מתוך 32,000) עברו הכשרה להתמודדות עם אירועי הפרות סדר, ובכל השנה - רק 2,601. אף שוטר מתחנות מחוז חוף בכלל ומתחנת עכו בפרט לא עבר הכשרה זו באותה שנה. בשנת 2020 עברו 2,064 שוטרים בלבד אימונים להתמודדות עם הפרות סדר בבסיס ההדרכה של משמר הגבול, לעומת 8,416 בשנת 2019. בשנים 2021-2019 שוטרים ייעודיים מתחנות יפו, עכו ולוד לא עברו הכשרות בתחום הסדר הציבורי. התוצאה הייתה, שבאירועי שומר החומות נקלעו מפקדים, יחידות מבצעיות וכוחות תגבור להתמודדות עם אירועי הפרות סדר חמורות ורב-זירתיות, בלי שקיבלו הכשרה מתאימה לפעילות זו ובלי שעברו אימונים ותרגולים בנושא. בעקבות זאת נפגעה יכולת המשטרה להתמודד באופן מקצועי עם האירועים ולתת להם מענה ראוי.