מינויו של מני מזוז, לשעבר שופט בית המשפט העליון, ליו"ר הוועדה לבחינת מינויים בכירים הוא חיוני בשל הצורך למנות עוד לפני הבחירות את הרמטכ"ל הבא. אין מניעה למנותו למלוא תקופת הכהונה - שמונה שנים - למרות שמדובר בממשלת מעבר. כך טוענת המדינה (29.8.22), בתגובתה לעתירה לבג"ץ שהגישה תנועת לביא המזוהה עם הימין. הממשלה אישרה בשבוע שעבר את מינויו של מזוז, למרות שמדובר בתקופה של ערב בחירות ולמרות התנגדות מן הימין בשל דעותיו הפוליטיות הנטענות. תנועת לביא מבקשת להורות לממשלה למנות ממלא-מקום בלבד ליו"ר הוועדה, כך שזו תוכל לדון במי שיהיה מועמדה של הממשלה לתפקיד הרמטכ"ל (רב-אלוף אביב כוכבי יסיים את תפקידו בינואר הבא). הפרקליטות מזכירה, כי למרות שיש לנהוג ריסון רב במינויים בכירים ערב בחירות - מותר לבצע אותם בנסיבות מיוחדות. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, קבעה שניתן למנות כעת את הרמטכ"ל בשל השיקולים הביטחוניים שהעלה שר הביטחון, גני גנץ, ואשר התקבלו על דעתו של היועץ המשפטי למערכת הביטחון, איתי אופיר. הוועדה למינויים בכירים, שכאמור תצטרך לבחון את המועמד עליו ימליץ גנץ, אינה יכולה לפעול מאז פטירתו של השופט בדימוס אליעזר גולדברג שעמד בראשה. הפרקליטות חוזרת על העמדה שהביעה כאשר ביקשה תנועת לביא שלא לאשר את מינויו של מזוז: "בהתאם לתפיסה העקרונית בדבר הצורך בהבטחת עצמאותה של הוועדה ואי תלותם של חבריה, עמדתנו היא כי מינוי אדם לתפקיד של יו"ר הוועדה שישמש כממלא-מקום או שיכהן לתקופה קצרה מקדנציה מלאה של שמונה שנים, אינו אפשרי ואינו עולה בקנה אחד עם התכלית הקובעת תקופות כהונה קצובות בהחלטת הממשלה". לטענת הפרקליטות, יש לדחות כעת את עתירתה של לביא משום שאין בסיס לטענותיה בדבר שיקולים זרים במינויו של מזוז; המינוי ניצב על אדנים משפטיים מוצקים שאין עילה להתערב בהם; אין חשש של ממש לשיקולים מפלגתיים ואישיים במינויו של מזוז, שכן מדובר בבחירה מתוך רשימה מצומצמת מאוד של שופטי העליון בדימוס; ומינוי ממלא-מקום סותר את החלטת הממשלה בנוגע לוועדה ואת העקרונות העומדים בבסיסה, ובמיוחד את הבטחת עצמאותה. התגובה הוגשה באמצעות עוה"ד אבי מיליקובסקי ויובל שפיצר.