המשרד להגנת הסביבה, בליווי צוות היגוי הכולל נציגים מהרגולטורים הפיננסיים, החשב הכללי במשרד האוצר, המועצה הלאומית לכלכלה ומשרד המשפטים, ובייעוץ של מומחים מהאיחוד האירופי ושל חברת אקוטריידרס, מפרסם (יום ד', 26.10.22) טיוטת הטקסונומיה לסיווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על מטרות סביבתיות. הטיוטה תוכרז היום לראשונה בפסטיבל פתרונות האקלים (Start-Up Nation Central), שנערך לקראת הכינוס ה-27 של ועידת האקלים בחודש הבא בשארם א-שייח'. טקסונומיה בהקשרים של קיימוּת בפיננסיים (או ESG) היא מסמך המסווג פעילויות כלכליות לפי השפעתן על הסביבה, וזאת לפי קריטריונים טכניים ברורים ומדידים. הסיווג מאפשר בין היתר למקורות המימון הפרטיים והממשלתיים להגדיר את סוגי השימושים ששיש להם השפעות חיוביות על מטרות סביבתיות ("טקסונומיות ירוקות"), או השפעות שליליות על מטרות סביבתיות ("טקסונומיות חומות"). הסיווג של פעילות כלכליות מתבצע לפי שש מטרות ליבה סביבתיות וביניהן מיטיגציה, אדפטציה, מגוון ביולוגי, כלכלה מעגלית, משאבי מים ובקרה על זיהומים, בהתאם לנהוג באיחוד האירופי. הסיווג יכול לסייע ברמת הגוף הפיננסי עצמו בבואו לנהל את סיכוני הסביבה שלו על-ידי הערכה של היקפי החשיפות לסוגי פעילויות שונים. נוסף על כך, הסיווג יכול לסייע בתיוג של מוצרים פיננסיים המשווקים כמוצרים ירוקים, ובכך יש לטקסונומיות ממשקים עם עולמות הגנת הצרכן ומניעת התירקקוּת (Greenwash). תחום הקיימות בפיננסיים מתפתח בקצב מהיר מאוד בשנים האחרונות אך במצבים רבים יש חוסר בהירות לגבי השאלה מהו "מימון ירוק" המקדם מטרות סביבתיות. מטרת הטקסונומיה היא לתת מענה לשאלה זו על-ידי יצירת אחידות, בהירות וסטנדרטיזציה, תוך הגדרות ברורות של קריטריונים ופעילויות שמימונם מקדם באופן משמעותי מטרות סביבה מרכזיות בעוד שאינו פוגע באופן משמעותי במטרות אחרות. השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג: "הטקסונומיה הישראלית היא בשורה של ממש לחברה הישראלית ולסקטור הפיננסי בתוכה, ומהווה צעד נוסף ומשמעותי במאבק המתמשך במשבר האקלים. הטמעת שיקולים סביבתיים בתהליכי השקעות תוביל לפיתוח טכנולוגיות אקלימיות ועידוד ההשקעות בחברות ירוקות, ותציב את מדינת ישראל בשורה אחת עם מדינות נוספות בעולם שהבינו גם הן את החשיבות של הסקטור הפיננסי במאבק במשבר האקלים."