אזרחי ארה"ב הולכים מחר (8.11.22) לקלפיות לבחירות האמצע, בהן יכריעו מי ישלוט בקונגרס ובמשרות מפתח ברמת המדינות. הרפובליקנים צפויים לזכות ברוב בבית הנבחרים והסקרים מעניקים להם יתרון בדרך לרוב אפשרי גם בסנאט, מה שיקשה מאוד על הנשיא הדמוקרט ג'ו ביידן לקדם את מדיניותו ויעלה את סיכוייו של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ב-2024. רוב המועמדים הרפובליקנים לקונגרס ולמשרות החשובות במדינות תומכים בשקריו של טראמפ על בחירות 2020 ונהנים מגיבויו, מה שמלמד על עוצמת שליטתו במפלגה. הבחירות עומדות בסימן המצב הכלכלי ובעיקר האינפלציה המהירה, הפוגעת בכיסיהם של רוב האמריקנים כאשר מחירי המזון והבנזין מזנקים. גורם מרכזי נוסף הוא הפופולריות הנמוכה של ביידן, המצוי מתחת ל-40% תמיכה מאז הנסיגה הכאוטית מאפגניסטן באוגוסט 2021, ואשר נפגע גם מן המצב הכלכלי (הנובע במידה רבה מן המלחמה באוקראינה) ומשורה של פליטות פה מביכות שהעלו ספק בדבר כושרו המנטלי בגיל 80. הרפובליקנים גם מקדמים את נושא המאבק בפשיעה, המצויה בעלייה, בעוד הדמוקרטים מתקשים לקדם את נושא ההפלות בעקבות החלטת בית המשפט העליון להסיר את ההגנה החוקתית מהן. בבחירות האמצע בדרך כלל מפסידה המפלגה השלטת בבית הלבן, כחלק מן הנטייה האמריקנית לפזר את הכוח בין שתי המפלגות. כל הגורמים שצוינו הופכים השנה את המשימה של הדמוקרטים לקשה במיוחד ואולי אף לבלתי אפשרית. במרכז הבחירות עומדת השליטה בסנאט, בו יבחרו האמריקנים 35 מבין 100 החברים. כל מדינה מיוצגת בסנאט בידי שני חברים, בלא קשר לגודלה ולמספר תושביה. כיום יש בו תיקו 50 והקול המכריע שייך לסגנית הנשיא, קאמלה הריס. השוויון מאפשר לביידן להעביר בעיקר מינויים של שופטים (לבתי המשפט הפדרליים ובראשם בית המשפט העליון) ואת התקציב וחוקים הקשורים אליו. כל חקיקה אחרת מצריכה בפועל רוב של 60 סנאטורים (כדי להתגבר על הפיליבסטר העומד לרשות האופוזיציה) ולכן כמעט ולא ניתן לקדם כזאת, בקיטוב המפלגתי חסר התקדים בו מצויה ארה"ב. אם הדמוקרטים יאבדו את הרוב בסנאט, ביידן ייאלץ לפעול בעיקר באמצעות צווים נשיאותיים - שאינם נותנים מענה לתקציב ולמינוי השופטים.

מרוץ מפתיע לתפקיד מושל ניו-יורק

האמריקנים יבחרו גם את כל 435 חברי בית הנבחרים, בו לכל מדינה יש נציגים באופן יחסי לגודל אוכלוסייתה. כיום יש לדמוקרטים 220 נציגים מול 212 רפובליקנים (ושלושה מושבים אינם מאוישים); כל התחזיות מדברות על ניצחון לרפובליקנים. רבים ממועמדיהם לבית הנבחרים תומכים בשקריו של טראמפ בנוגע לבחירות 2020, ועשויים לקדם בשנתיים הקרובות חקיקה העלולה לפגוע בקבוצות המזוהות עם הדמוקרטים. שליטה רפובליקנית בבית הנבחרים גם תוביל להפסקה מיידית של עבודת הוועדה לאירועי 6 בינואר והם עשויים ליזום חקירות משלהם נגד ממשל ביידן (למשל בנוגע לאפגניסטן) ובנו, הנטר ביידן, המצוי בחקירה פדרלית בחשד לעבירות מס ומרמה. אם הרפובליקנים ישלטו בבית הנבחרים והדמוקרטים בסנאט, יהיה צורך להגיע לפשרות כמעט בכל חקיקה מהותית, שכן כל אחד מן הבתים מנהל חקיקה משלו ורק חוקים בנוסח משותף נכנסים לתוקף. מחר גם ייבחרו המושלים ב-36 מבין 50 המדינות המרכיבות את ארה"ב. בעוד רוב המדינות הן מעוזים כמעט קבועים של אחת המפלגות, התפתח במפתיע מרוץ צמוד בניו-יורק - מדינה בה שולטים הדמוקרטים מזה עשרות שנים - בין המושלת קאת'י הוקול לבין המועמד הרפובליקני לי זלדין. עוד ייבחרו בעלי תפקידים רבים ברמת המדינה, כולל הממונים על ניהול הבחירות לנשיאות; גם כאן רבים מן המועמדים הרפובליקנים הם "מכחישי בחירות". האמריקנים גם יתבקשו להכריע בשורה ארוכה של מירוצים למשרות מקומיות ובמשאלי-עם על צעדי חקיקה שונים.