במסגרת אירועי הביתן הישראלי בפסגת האקלים השנתית בשארם א-שייח', הציג (יום ד', 9.11.22) המשרד להגנת הסביבה את מנגנון יוזמת "שעת האפס" - מסגרת מארגנת לעסקים ולארגונים המתחייבים ליעדי הפחתת פליטות גזי חממה עד להשגת איפוס פליטות בשנת 2050, יוזמה שהוצגה לראשונה על-ידי המשרד להגנת הסביבה בסוף החודש שעבר. את האירוע פתחה השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שקראה לחברות נוספות להצטרף למהלך החדשני. באירוע הוצג המנגנון על-ידי אנשי המשרד להגנת הסביבה, ד"ר גיל פרואקטור וד"ר נעמה ולד. לויז אמראל, מנכ"ל ארגון SBTi סיפק סקירה בינלאומית על הצטרפות המגזר הפרטי למנגנונים דומים בעולם. בהמשך, נדון תפקידן של ממשלות בעידוד ארגונים למחויבות לאיפוס הפליטות ומקומם, וכן כיצד סחר בפחמן יכול להאיץ את המעבר לאפס פליטות. את האירוע חתמו נציגי החברות הישראליות טבע, דיזנגוף סנטר, נתיבי ישראל ושורש, המדגימות מנהיגות ירוקה ועשייה משמעותית לאיפוס פליטות. "משבר האקלים לא יפסח על איש", אמרה זנדברג. "כדי להתמודד איתו עלינו לצמצם את הפליטות העולמיות באופן משמעותי, ולהגיע לאפס פליטות נטו עד שנת 2050 לכל המאוחר. זהו אתגר הדורש שיתוף פעולה של המגזר הציבורי והמגזר הפרטי והעסקי. מנגנון שעת אפס של המשרד מספק לחברות שרוצות להצטרף למאבק את הכלים, הידע והתמיכה לאיפוס הפליטות למען הסביבה והבריאות של כולנו, וכן מונע גרינווש (התיירקקות)". מנגנון שעת האפס מניח תשתית מקצועית ישראלית לקביעת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה במטרה להגיע לאיפוס נטו עד שנת 2050. המנגנון כולל הנחיות לדיווח ולבקרה על ההתקדמות לעבר היעדים.

צעד אחד קדימה

מנגנון זה מאפשר למשתתפים לקחת צעד קדימה ולפעול לאיפוס נטו של פליטות גזי החממה שלהם עד לשנת 2050. המשרד להגנת הסביבה אומרים כי עידוד של מנהיגות ארגונית ירוקה יניע את גלגלי המשק לכיוון כלכלה דלת פליטות דרך השפעה ישירה על ספקים ולקוחות, סלילת הדרך לארגונים אחרים, והעלאת המודעות הציבורית לקיומם וחשיבותם של מוצרים ושירותים דלי פחמן. המשרד להגנת הסביבה פיתח את מנגנון שעת האפס מתוך הבנה כי הפחתת פליטות בתהליך מוסדר ומתוכנן - מעבר להיותה צו השעה בשל משבר האקלים ההולך ומחריף - תסייע לארגונים הישראלים להתחרות בזירה המקומית והעולמית הנמצאת בתהליכי מעבר לכלכלה מאופסת פליטות ותגביר בתוך כך את חוסנם להתמודדות עם סיכוני אקלים. ארגונים הקובעים יעדי הפחתת פליטות ומפחיתים בפועל, מתוך שימוש במנגנון דיווח מסודר על-פי כללים מוגדרים, נהנים מיתרונות רבים, בין היתר, התייעלות במשאבים והפחתת עלויות; ניהול סיכונים ובניית חוסן עסקי; אטרקטיביות בגיוס הון; יצירת השפעה חיובית; אחריות תאגידית וכן מנהיגות סביבתית חברתית. המנגנון פותח בהתבסס על עקרונות ותשתית מקצועית בינלאומיים מקובלים ומוכרים בעולם, ומתייחס לשלושה תחומי פליטות: מכלול 1, מכלול 2, מכלול 3. כדי להשיג איפוס נטו עד לשנת 2050, נדרש מהארגון המצטרף לקבוע את שנת הבסיס שהיא נקודת ייחוס והשוואה להפחתות בפליטות גזי החממה ולפעול בארבעה שלבים מחזוריים:

• הגדרת יעדי ביניים להפחתה בכל חמש שנים משנת ההצטרפות למנגנון.

• הכנת תוכנית פעולה חמש שנתית אחת לחמש שנים.

• הגשת דיווח של מצאי הפליטות בתום כל שנת פעילות (המסתיימת בספטמבר).

• אימות המצאי בשנים הנבחרות.

המשרד להגנת הסביבה קורא לעסקים וארגונים להצטרף למנגנון ולהוביל את המאבק של כולנו במשבר האקלים.