עליית מדרגה בהתקפות ברשתות החברתיות על עדי תביעה במשפט נתניהו - טוענת (21.11.22) ראש צוות התביעה בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש. בית המשפט המחוזי בירושלים חזר היום לפרשת וואלה, לאחר מספר שבועות בהם נשמעו עדויות בתיק 1000 (המתנות). תירוש התכוונה לציוץ של עו"ד כנרת בראשי, המזוהה עם בנימין נתניהו, בו קראה לשר הבריאות הבא "דבר ראשון להוציא את הגב' דנה נויפלד לארבע שנות שבתון". נויפלד הייתה היועצת המשפטית של משרד התקשורת ועדת תביעה, וכיום - היועצת המשפטית של משרד הבריאות. בתחילת הדיון אמרה תירוש: "בשנה וחצי האחרונות יש הרבה מאוד דברים קשים והכפשות ברשתות החברתיות על מרבית העדים. אתמול הייתה עלתה עליית מדרגה נוספת מבחינתנו. גורם מסוים כתב הודעה שבה הוא קורא לשר מיועד לסיים את עבודתה של עדה שעובדת באותו משרד, שהעידה לפני מספר חודשים. אנחנו חושבים שבדברים כאלה עשויה להיות השפעה לא טובה על עדים, במיוחד כשבקבוצת העדים הקרובה יש עדים שעובדים במשרדי ממשלה או עם משרדי ממשלה". לדברי תירוש, הפרקליטות בוחנת עם גורמי האכיפה האם וכיצד ניתן לטפל באמירות שכאלה מחוץ לבית המשפט. אולם, הוסיפה, לעיתים יש צורך ליידע את השופטים. ראש ההרכב, השופטת רבקה פרידמן-פלדמן, שאלה: "מה את רוצה שנעשה עם זה? אנחנו הבנו מכל מיני עדים שהם קיבלו כל מיני מסרים והודעות". תירוש השיבה: "אנחנו בשלב הזה לא רוצים שבית משפט יעשה דבר, אבל אנחנו כן חושבים שבית משפט יידע את הדברים האלה". פרידמן-פלדמן השיבה, כי לבית המשפט אין כלים לעסוק בנושא. סניגורם של שאול אלוביץ ואיריס אלוביץ, עו"ד ז'ק חן, הגיב: "יש קריאות שחורגות לא רק מגבול הטעם הטוב אלא אפילו מעבר לזה ברשתות החברתיות, משני הצדדים. אסור שיתקבל הרושם שמדובר באיזשהו מסע חד-צדדי של צד אחד לעומת משנהו",. הוא הדגיש שההגנה תומכת עקרונית בדבריה של תירוש: "כולנו צריכים להשתדל לשמור על טוהר ההליך". חן הוסיף: "מה שקורה ברשתות החברתית, ואנחנו נחשפים לחלק מהדברים, זה משהו מטורף, הוא מכל הכיוונים. אסור לצייר את זה כמשהו חד-צדדי. נתקלנו בהמון פרסומים, גל עצום של פרסומים מהצד השני, במשך חמש שנים, עוד לפני שהתחיל המשפט. גם ברשתות החברתיות וגם בתקשורת הממוסדת, עם הוראות הפעלה ממשיות לביתהמשפט ולעדים ולתביעה. אם יכולה לצאת קריאה משותפת שלנו לנסות להרגיע - אנחנו מצטרפים לגמרי. אבל מעבר לזה, אין מה לעשות". סניגורו של בנימין נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, הוסיף שהוא מצטרף לדבריו של חן. "אם יש קריאות לא לגיטימיות, זה לא נאות. אבל ניסיון לצייר את זה כאילו יש צד אחד, ואין לי מושג ירוק ברשתות החברתיות, אבל זה לא חד-צדדי ולא חד-סטרי. ההפך. בכלי תקשורת מופיעות הוראות הפעלה, הנחיות, כיוונים, מה יגידו, איך צריכים להגיד, ומה יקרה אם לא יגידו".

"בזק קיבלה את כל מבוקשה"

בהמשך היום העיד עדי קופלוביץ, שהיה מנהל תחום רגולציה ומחקר בינלאומי באגף הכלכלה במשרד התקשורת בשנים 2021-2014. התביעה ביקשה להראות באמצעותו, כי המנכ"ל דאז ומי שהיה עד מדינה בתיק, שלמה פילבר, פעל בצורה בלתי שגרתית והיטיב עם בזק שלא כמקובל. לדברי קופלוביץ, בדרג המקצועי הייתה התנגדות למדיניותו של פילבר מול בזק, אם כי הוא עצמו חשב שהיא הייתה סבירה ושזכותו של המנכ"ל לקדם מדיניות. קופלוביץ סיפר כיצד פילבר חזר מחופשת החגים ב-2016 ואמר שהחליט לבחור את צורת הרפורמה אותה העדיפה בזק, בעוד שלפני כן תמך בדרך לה התנגדה החברה; הוא לא אמר שנפגש עם מישהו ובעקבות כך שינה את דעתו. "היו מקרים בהם פילבר שינה את מדיניות המשרד לטובתה של בזק, בחלקם היו הסכרים ובחלקם לא", הוסיף. עוד סיפר קופלוביץ: "עבדתי על מסמך בנוגע לבזק, העברתי אותו ללשכת מנכ"ל וסמוך לאחר מכן קיבלתי טלפון מבזק והם העלו טענות על דברים שנכללו במסמך ושלא עלו בשיחות איתם קודם. באותו זמן היו גם הרבה הדלפות לתקשורת ולכן לא יכולתי לפסול שהם ידעו על זה מהתקשורת. לכן בהמשך כתבתי 'טיוטה' על מסמכים, כדי שיהיה ברור מה סופי ומה לא". לדברי קופלוביץ, במסמך של פילבר לגבי ההפרדה המבנית של בזק היו רק גזרים ולא היה מקל. "בזק קיבלה את כל מבוקשה, ובתמורה אולי בעתיד היא תפרוס או לא תפרוס, תחבר או לא תחבר". עוד טען, כי מתווה הסיבים שבחר משרד התקשורת ב-2021 היה שונה בתכלית מזה שהציע פילבר, וזאת בניגוד לדבריו של פילבר בחקירה הנגדית. גם בנושא ההפרדה התאגידית בבזק סבר אגף הכלכלה, כי יש להחמיר איתה יותר מכפי שהכתיב פילבר.