לשאלות חברי הכנסת בדבר הפגיעה של העלאת הריבית בציבור, השיב "שאתה נמצא באינפלציה של 5%, ואתה רואה שהמצב באוקראינה - רוסיה, מוסיף שמן למדורת האינפלציה, אין מה לעשות. אנחנו מודעים לכאב, אנחנו מתכללים את כל הנתונים, את המשכנתאות, ואנחנו מודעים לזה, אבל עם זאת חייבים להבין, אם לא נמגר את האינפלציה והיא תתקבע ב-5%, אנשים יתחילו לחשוב על זה, ואז זה בא בצד של היצרנים והצרכנים, ואז מתחילות ספירלות של אינפלציה, ואז היא עלולה לעלות, לכן חשוב לזוז בזמן. יש פה מדינות שהעלו את הריבית הרבה לפני האמריקנים, ועדיין האינפלציה שלהם דו-ספרתית, כי גם אם אתה מעלה את הריבית הרבה לפני היתר, אתה צריך לתזמן את זה. יש הבדל גדול אחד, לכן אנחנו לא עובדים 1 ל-1 עם מה שקורה בעולם. הריביות בארה"ב צמודות ברובן, כך הריבית שם משפיעה בעיקר על מי שהולך לרכוש דירה, בישראל הרוב לוקחים גם מסלולים צמודי מדד, לכן אם לא נלחם באינפלציה, זה מיד יעלה את הרכיב הזה במשכנתאות".
בהמשך סיכם הנגיד את הסוגיה: "הצעד נועד להתמודד עם חוסר הלימה בין ביקוש והיצע, אנחנו לצערי מזהים שזה לא רק בא מסעיפי חו"ל. ברגע שהאינפלציה מתקבעת, הסיכון הוא כלפי מעלה. אם הדבר הזה ממשיך, הוא פגיעה בכלכלה ופגיעה בשכבות החלשות, והיא תגיע גם לאנשי המשכנתאות. זה חלק מהמציאות, שכדי לרסן את האינפלציה, וכדי שיהיה טוב יותר לכולם אח"כ, אנחנו חייבים להעלות את הריבית. למדיניות המוניטרית לוקח זמן. אנחנו כל הזמן בראייה תהליכית, תוך ראיה של הנתונים שלפתחנו. לגבי המשכנתאות, אנחנו כל הזמן מסתכלים על הנתונים האלה, לא רק ברמה ממוצעת. אנחנו מסתכלים על המשכנתאות מהחמישון התחתון עד לרמה הגבוה ביותר, יחד עם זה בישראל, גם המערכת הבנקאית ידעה לפרוס את הדברים האלה, במידת הצורך היא תדע. תהליך הריסון הוא מחויב המציאות והוא יצטרך להיות על פני זמן".
הנגיד התייחס אף להסכמי השכר הצפויים להתחדש בתקופה הקרובה: "אנו נמצאים לקראת חידוש הסכמי השכר במגזר הציבורי, לאחר פער שנפתח מהמגזר הפרטי, לעומת עלייה מתונה יותר במגזר הציבורי. הסכמי השכר יכסו את 20-22, וסביר להניח שגם מספר שנים קדימה".
"לאחר שנתיים של יציבות מחירים, בשנה האחרונה האינפלציה עלתה, ושחקה את השכר בשנה זו. חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה גדולה מדי: הן ברכיב פיצוי רטרואקטיבי והן בבסיס השכר לשנים הבאות. הספרות מראה על קשר בין השכר לאינפלציה, חשוב שהסכמי השכר לא יכללו הרחבה ניכרת לשנה הקרובה. אנחנו מבקשים לעשות את זה בשום שכל".
הנגיד הדגיש כי ישנו צורך לפצות על שחיקת השכר של עובדי המגזר הציבורי אך זאת מבלי לייצר מנגנוני הצמדה קשיחים, ובשני הצעדים. הראשון - לחתום הסכם לטווח קצר, תוך פיצוי מתון על העת האחרונה, עם הסכמה לדון בהסכם לטווח ארוך יותר ב-2024 – כשתמונת האינפלציה תתברר. השני - לחתום על הסכם לטווח ארוך יותר, תוך הפנמת תמונת האינפלציה הצפויה ופריסת התשלומים, לרבות הרכיב הרטרואקטיבי, באופן הדרגתי. "להסכמים רחבים מידי, תהייה פגיעה רחבה מידי בעומק האינפלציה".
ירון התייחס גם לריביות על הפיקדונות: "אני רוצה לראות את הבנקים מעלים יותר ויוותר מהר. לצד כך תפקידנו כרגולטורים לדאוג לסביבה יציבה ותחרותית, תנאי הכרחי לכך הוא שקיפות, לכן פעלנו בהרבה דרכים – בנקאות פתוחה, מעבר בקליק, אם זה בבנק דיגיטלי ואנחנו כנראה בדרך לעוד אחד". כך קרא הנגיד לציבור להשתמש בכלים השונים להורדת עלויות בבנקים.