ועדת הכספים הזמנית אישרה (יום ד', 14.12.22) לקריאה ראשונה את הצעת חוק הכנסת (תיקון - מספר חברי הכנסת להתפלגות סיעה), התשפ"ג-2022 של חברי הכנסת יואב קיש וחנוך דב מילביצקי. במסגרת ההצעה, מוצע לבטל את החוק שקיבלה הכנסת הקודמת למתן האפשרות של ארבעה חברי כנסת להתפלג מסיעתם, כדי להביא לפירוק סיעת הליכוד. בהתאם, לצורך התפלגות תידרש קבוצה של שני ח"כים לפחות, המהווים לפחות שליש מחברי הסיעה. ח"כ יואב קיש: "בכנסת הקודמת היה ניסיון פוליטי של הקואליציה הקודמת לפגוע באחדות הקואליציה, חשבו שיוכלו לפצל את הליכוד, והגדירו יכולת לפיצול הסיעות הגדולות, הדבר הזה כל עניינו חתרנות פוליטית. הצעת החוק הזו רלוונטית לליכוד וליש עתיד. התיקון נעשה בעוול וצריך לתקן אותו. לעניין העיתוי, ראוי למהר ככל הניתן, שכמה שיותר מהר חברי הכנסת ידעו שאנחנו לא הולכים לנהוג בנקמנות פוליטית כמו בכנסת הקודמת, אלא בצדק. זה נותן מסר של תחילת דרך לכנסת חדשה". השר מאיר כהן: "החוק של הפיצול מעמיד דילמה גדולה מאוד, האם בכלל אנחנו יכולים להצביע על פיצול של סיעות. דווקא כשיש ממשלה גדולה ורחבה, החוק הזה מיותר, צר לי על החולשה שמשדר ראש הממשלה". עו"ד ארבל אסטרחן, יועמ"ש הוועדה המסדרת, הציגה את השתלשלות השינויים בחוק, וציינה כי: "התיקון הזה מגיע בעקבות תיקון שנחקק בכנסת הקודמת וביקש להקל על התפלגות, לכאורה התיקון כעת קל יותר מהתיקון בכנסת הקודמת, כי הוא מקל על שמירה על היציבות, כדי לשמור על הרכב הסיעות. אבל כמו בתיקון אז, מתעוררת השאלה של התחולה המידית, יכולה להיות בעיתיות בעניין הזה, כשיודעים על איזה סיעות זה יכול לחול". לצד כך ציינה כי בדיון בג"ץ בעתירה שהוגשה בעקבות התיקון הקודם, ציין בית המשפט כי הדבר מעורר קושי כאמור, אבל לא כדי התערבות, אך הדגישה כי בעקבות ההערות נמשכה העתירה, ולכן לא קיים פסק דין בעניין. מספר חברי כנסת תקפו את הצעת החוק, הן לגופה והן לעניין תזמון החקיקה, בטרם הוקמה הממשלה. שר הבינוי והשיכון, ח"כ זאב אלקין: "אנחנו סבורים שאין מקום לקדם את הצעת החוק הזו, בטח לא בתקופה הזו. הייתי מבקש לא לשבור את המסורת שבין כינון הכנסת לממשלה, שלא מחוקקים אלא חוקים המצריכים את כינון הממשלה, אחרת ייפתח פה פרץ שיהיה להרבה חוקים אחרים בכנסות הבאות. יש פה פתיחת תקדים שאף אחד מאתנו לא יודע איפה זה יפגוש אותו בפעם הבאה. "הבעיה שמחוקקים בעת הזו, היא שהרבה פעמים יש אי-בהירות בעת הזו, ובמצב כזה יכולות להיווצר קואליציות אד-הוק, למשל מפלגות גדולות שילכו על ראש של מפלגות קטנות. כשאין קואליציה ואין הגנה, יכולות מפלגות גדולות לשנות את אחוז החסימה ושחצי מהמפלגות לא יכנסו לכנסת הבאה, אחרי הקמת קואליציה, המפלגות הקטנות מגנות על עצמן בהסכמים קואליציוניים. לצד כך, ועדת הכספים מעולם לא עסקה בענייני הכנסת". "במצב רגיל באמת תיקון לחוק הכנסת לא יגיע לוועדת הכספים, אבל אנחנו בסיטואציה מיוחדת בה אין ועדת חוקה ואין ועדת כנסת, אבל לא ניתן לומר שהכנסת לא רשאית לחוקק. אז ניתן להקים ועדות או לחוקק בוועדה קיימת. הוועדה מוסמכת לחוקק גם עניינים שלא בסמכותה, גם בתקופה רגילה". שרת החינוך, ח"כ יפעת שאשא ביטון: "החוק הזה הוא תוצאה של הפרנויה של נתניהו, הוא הפך בן ערובה של השותפים שלו, וחברי הכנסת הפכו בני ערובה שלו. הוא יודע שזה יתפרק, כי חלק מחברי הכנסת יראו שלא נשאר להם כלום, והם יערקו לו. לכן הוא מחוקק את זה לפני שקמה ממשלה, כדי למנוע את פירוק מה שהוא מנסה להקים פה. זו עונת ההישרדות. גם בעניין דרעי, אנחנו מורידים את הרף של המוסר הדרוש כדי להיות שר בישראל, והכול בגלל ההישרדות האישית של נתניהו. הלחץ הוא ששולט כאן, איך אמר פעם נתניהו, 'אתם מפחדים', לכן אתם מעמידים את הכנסת לפני הקמת ממשלה, כדי לחוקק את החוקים הפרסונליים האלה".