שופט בית המשפט העליון לשעבר, חנן מלצר, שהיה עד לפרישתו המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, טוען כי פסקת ההתגברות עלולה להיות מופנית נגד מחוקקיה וכי הוא מצפה שכל הצדדים הפוליטיים יביעו עמדה נגד חקיקת פסקת ההתגברות. "חקיקה טובה היא חקיקה כללית שאף אחד שמצביע עליה לא יודע איפה היא תעמוד כשתתקבל. אני אומר לכם פסקת ההתגברות היא פסקה שיכולה לעבוד לטובת מישהו ומחר להיות נגדו. אני מצפה שתישמע קריאה נגד פסקת ההתגברות לא רק מצד אחד של המפה הפוליטית. אני תמיד השתדלתי להסתכל על נושא באופן כזה שהדברים יכולים להתחלף לא לטובת מי זה עובד באותו רגע", אמר (יום ה', 15.12.22) בוועידה השנתית להתמודדות עם אתגרי החרמות על מדינת ישראל. עוד אמר כי חקיקה צריכה לצפות סיטואציה עתידית ולא "שישנו את החוק לאחר פסק דין או להתאים חוק למישהו ספציפי", כלשונו. ביחס לסוגיית החרמות על מדינת ישראל אמר מלצר כי זכות היסוד של חופש הביטוי אינה מוחלטת, ואסור לקרוא לחרם על המדינה או על מוסד אקדמי ישראלי, ואסור להשתתף בגוף מאורגן שקורא לחרם שכזה. "צריך להבין כמה מושגי יסוד. יש זכות יסוד של חופש הדיבור. גם חופש ההפגנה. גם חופש העיתונות. כל אלה זכויות יסוד. אצלנו כמו רוב המדינות הן אינן מוחלטות ואפשר להגביל אותן בתנאים מסוימים. לבוטים ברשתות החברתיות אין זכות דיבור, לפי דעתי. כל אחד יכול באוניברסיטה להתבטא כפי רצונו. זה חופש הביטוי וחופש אקדמי. אני הייתי בדעת הרוב באישור חוק החרם. מותר להגיד כל דבר אבל אסור לקרוא לחרם או על המדינה או על מוסד אקדמי וגם אסור להשתתף בגוף מאורגן שקורא לזה", ציין. לדבריו, מדובר באיזון נכון גם מצד העניין של מדינה מתגוננת. פרופ' עודד מודריק אמר בכינוס כי החרם האקדמי בעיקרו הוא סביב אוניברסיטת אריאל. "מבחינת מדינת ישראל וממשלת ישראל אוניברסיטת אריאל היא חוקית ולגיטימית. זה נובע גם מהתפיסה של ישראל לגבי השטחים וגם מעצם העובדה שיש את חוק החרם. אם מדינת ישראל תופסת את האוניברסיטה כלגיטימית זה אומר שאנשי אקדמיה בישראל שמנסים לחתור מתחת ליסודות האוניברסיטה חותרים מתחת ליסודות החברה. זה דומה להשתמטות או מרי אזרחי אחר", טען.