יש להחמיר את הענישה על עבירת סחיטה באיומים, במיוחד לנוכח המציאות הדיגיטלית המאפשרת לבצע אותה בקלות רבה ולגרום נזק ניכר לנסחט. כך קובע (28.12.22) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון. אלרון אומר, בהסכמת השופטים גילה כנפי-שטייניץ ויחיאל כשר: "כיום, בידי כמעט כל אדם טלפון נייד המאפשר לו לתעד בקלות רבה אדם אחר במצבים שונים, ביניהם מצבים אינטימיים. בלחיצת כפתור ניתן להפיץ תיעוד זה, ומרגע שהופץ ולו לאדם אחד נוסף - במקרים רבים נחרץ גורלו להגיע לידי רבים. "במציאות זו, בכל גלגול של התיעוד - מיצירתו ובמעברו מ'יד ליד', הסכנה כי ישמש לביצוע עבירת הסחיטה היא משמעותית. בהתאם, גדלה הסכנה הנשקפת לציבור בכללותו ולנסחטים בפרט. מכאן, שיש צורך בענישה אשר תשמש כלי מרתיע ואפקטיבי מפני התממשותה, בהציבה 'מחיר' מרתיע מביצוע העבירה. האמור נכון פי כמה במקרים שבהם הסחיטה באיומים נעשית לצורך הפקת רווח כספי, ולכן יש להניח כי החמרה בענישה תוכל לאיין במידת מה את התוחלת הטמונה בעבירה ולהביא בכך להרתעת הסוחט באיומים הפוטנציאלי מביצועה". הדברים נאמרו בהחלטתו של אלרון לדחות את ערעורו של תושב מחנה הפליטים ג'נין, שנכנס שלא כחוק לישראל וסחט באיומים גבר דתי עימו קיים מגע אינטימי. לאחר שתיעד בטלפון הנייד שלו מפגש ביניהם, סחט העבריין מן הקורבן - באמצעות אדם אחר - 320,000 שקל. אותו אדם העביר את הסרטון לאחרים, ובהם אדם נוסף לו יש היכרות עם המתלונן, והלה אילץ אותו למכור לו ב-400,000 שקל חלקת קרקע בשווי גבוה בהרבה אותה ייעד לבניית דירות לילדיו. הסחיטה אילצה את הקורבן להתפטר מעבודתו במוסד דתי. העבריין הודה במסגרת הסדר טיעון בסחיטה באיומים, הטרדה מינית ושהייה בישראל שלא כדין; משפטם של שני שותפיו עודנו מתנהל. ההסדר לא כלל הסכמה על העונש ובית המשפט המחוזי בנצרת (השופט ג'ורג' אזולאי) גזר עליו חמש שנות מאסר - בתחתית מתחם הענישה שקבע ואשר עמד על חמש-שבע שנות מאסר. בדחותו את הערעור עומד אלרון על חומרתה של עבירת הסחיטה באיומים ומציין שהעבריין מנסה למעשה להתנער מחלקים מן ההסדר עימו. את העבריין ייצג עו"ד פתחי פוקרא, ואת המדינה - עו"ד הדר פרנקל.