שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה (28.12.22) את בקשת התנועה לאיכות השלטון להוציא צו ביניים, אשר ימנע את כניסתם לתוקף של השינויים בפקודת המשטרה ("חוק בן-גביר") עד להכרעת בג"ץ בעתירתה נגדו. עמית הורה למשיבים בעתירה - ובראשם השר המיועד איתמר בן-גביר, הכנסת והיועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה - להשיב על העתירה עד 22.1.23. התיקון שאישרה היום הכנסת קובע, כי המשטרה תהיה כפופה לשר לביטחון לאומי בנושאים של התוויות מדיניות ועקרונות והתוויות מדינות בחקירות. בן-גביר הסכים לדחות עד לאחר הקמת הממשלה את הדיון בתיקון שיקבע שמפכ"ל המשטרה כפוף לשר ויגביל את משך הטיפול בתיקים. התנועה טוענת, כי התיקון נוגד את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו והתקבל בהליך מזורז ופגום. לטענת העתירה, "התיקון מכפיף בפועל את מפכ"ל המשטרה לישות פוליטית שתהפוך להיות 'מפכ"ל-על', ובפועל ממזג אינטרסים פוליטיים-צרים, הנובעים ישירות מתפיסת העולם של הפוליטיקאי (וכלל אין זה משנה מיהו אותו הפוליטיקאי) אל תוך שיקוליה של משטרת ישראל בביצוע פעולותיה, שאמורים להיות אובייקטיבים, הוגנים ובהתאם לחוק - ולחוק בלבד". זהו "שינוי משטרי בעל משמעויות חוקתיות מרחיקות לכת, ומהווה איום ישיר על החרות ועל זכויות האדם המוגנות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו". עוד נטען, כי "התיקון כולו נעשה בהליך בזק, תוך פגיעה בעקרון ההשתתפות; ורמיסת האופוזיציה במסגרת שימוש מרחיב ומרחיק לכת בסמכויות התקנוניות שבידי הרוב הפרלמנטרי. ודוקו. הליך החקיקה המהיר חמור שבעתיים נוכח העובדה שמדובר בהצעת חוק פרטית, שלא עברה את 'המסלול הרגיל' של הליך החקיקה הממשלתי, שאמור היה להבטיח שלפחות בשלב עיצוב החקיקה תשמענה עמדות הגורמים המוסמכים ועמדות הציבור, ותוצג בכנסת הצעת חוק 'מלאה' יותר ומאוזנת יותר. לא פלא אפוא שכל הגורמים המקצועיים שהופיעו בדיונים - מהייעוץ המשפטי לממשלה וכלה במפכ"ל עצמו ובנציגי המשטרה הביעו הסתייגויות רבות מהתיקון. לכך יש להוסיף את המשמעויות המשטריות מרחיקות הלכת שנושא התיקון - שאף הן מחייבות דיון ארוך ומעמיק יותר מהדיון שהוקצה לטובת הנושא".