שמונה דיקנים בפקולטות למשפטים יוצאים בחריפות (8.1.23) נגד הרפורמה שמציע שר המשפטים, יריב לוין. הם מזהירים, כי מדובר בהצעות העלולות לרכז את כל הסמכויות בידי הממשלה ו"לדחוק הצידה את ערך השוויון, לפגוע אנושות בהגנה על מיעוטים ועל הפרט, ולצמצם קשות את העצמאות הקריטית של מערכת השיפוט". החתומים על גילוי הדעת הם: פרופ' מיכל אלברשטין, בר-אילן; פרופ' ישי בלנק, תל אביב; פרופ' תומר ברודי, האוניברסיטה העברית; פרופ' ליאור זמר, אוניברסיטת רייכמן (לשעבר המרכז הבינתחומי); פרופ' טל ז'רסקי, חיפה; ד"ר רותי לבנשטיין-לזר, המכללה למינהל; פרופ' גילה סטופלר, המרכז האקדמי לעסקים ומשפט; וד"ר עידו עשת, מכללת ספיר. מדובר במוסדות האקדמיים החשובים ביותר והמובילים מבחינת ההצלחה במבחני הלשכה ואיוש משרות משפטיות בכירות במגזר הפרטי, בפרקליטות, במגזר הציבורי ובמערכת המשפט. לגילוי הדעת לא הצטרפו הדיקנים של הקריה האקדמית אונו, מכללת נתניה, שערי מדע ומשפט, המרכז האקדמי פרס ומכללת צפת. הדיקנים טוענים, כי מדובר ב"איומים ממשיים על צביונה הדמוקרטי והמכיל של מדינת ישראל ועל עקרונות היסוד של שיטת המשפט שלה". זהו "שינוי קיצוני במבנה החוקתי של מדינת ישראל ובמערכת המשפט שלה. זאת, באופן שיסיר מעל הממשלה והכנסת מנגנונים חשובים של איזון, בקרה ובקורת, הנדרשים והמתקיימים בכל מדינה דמוקרטית הפועלת על-פי עקרונות של הפרדת הרשויות". לדברי הדיקנים, זכותן וחובתן של כל כנסת וממשלה לקדם שינויי מדיניות, וניתן להבין את הרצון לצמצם את כוחם של גורמים משפטיים בהכרעות מדיניות. "אולם דמוקרטיה אין משמעה שקיימת זהות מלאה בין השלטון לבין העם בכל רגע נתון", וחובתו של השלטון לתת ביטוי למגוון החברתי. לדעתם, אין להסתפק בדיונים בוועדת החוקה של הכנסת, אלא "רב-שיח חוצה גבולות ומגזרים". הדיקנים יוצאים גם נגד ההצעות לגופן, אשר לדבריהם "מבקשים להכפיף את מינוייהם (ואף חמור מכך, גם את קידומם ופיטוריהם) של כלל השופטים והשופטות במדינת ישראל לרוב העיתי בכנסת ובכך לשנות באבחה אחת את שיטת מינוי השופטים אשר שיקפה איזון חברתי מוסכם, ולהפוך את הרשות השופטת לכפופה כמעט לגמרי לקואליציה; לצמצם מאוד, עד כדי ביטול, את עילת חוסר הסבירות - שהיא עילה חשובה במשפט הציבורי המאפשרת להתאים את החוק למציאות משתנה והמגינה על הפרט ועל הציבור ממעשי מנהל שרירותיים. "להתיימר לבטל, באמצעות 'פסקת התגברות' חזקה, את יכולתו של בית המשפט העליון לבקר את חקיקת הכנסת, גם אם זו פוגעת בערכים חברתיים ואנושיים בסיסיים ביותר כגון חרות, שוויון וכבוד האדם; ולפגוע קשות במקצועיות ועצמאות השירות הציבורי על כל דרגיו (לרבות בשידור הציבורי) - פגיעה הבאה לידי ביטוי גם בערוצים פסולים כגון 'רשימות שחורות' של אנשי ממשל ציבוריים, ובמינויים בלתי מקצועיים".