לדברי בתיה ליידנר, סגנית מנהל אגף בריאות הנפש במשרד הבריאות, בעשרים השנים האחרונות נרשמה דווקא עלייה חדה במספר מקבלי שירותי השיקום, המותאם גם לגמלאים. עם זאת היא הסכימה כי יש צורך בצמצום הביורוקרטיה בוועדות-הזכאות מחוסר כוח-אדם, זאת למרות העלייה במספר הדיונים בוועדות.
הרב מאיר מונק, מנכ"ל "בית חם", זעק כי "לא ייתכן שחוק שמוקצב לו תקציב כה-רחב, מיושם ומנוצל בהיקפים כה-מעטים", ואילו עו"ד ורד בר, מארגון "בזכות", ציינה כי חוק מתמודדי הנפש לא עבר התאמות בשנים האחרונות, והדבר מביא לפגיעה במענה מתאים למי שזקוק לטיפול מועצם (=אינטנסיבי). רותם פאר, מנכ"לית "לנפש", טענה כי מקומות התעסוקה לשיקום היא "עבדות מודרנית". משום שמעסיקים את המתמודדים תמורת שכר עלוב של 3 שקל לשעה, כשהיחס הוא משפיל ומבזה. היא קראה לפיקוח על מקומות תעסוקה אלו. גם מדריכים של מתמודדים - התריעו בפני הוועדה על שכר הנמוך משכר המינימום.
ח"כ משה סלומון (הציונות הדתית) הזהיר מהמחסור בעובדים הסוציאליים המוביל לחוסר-מענה לאוכלוסיות חלשות, המשוועות לעזרה שמגיעה להם בזכות ולא בחסד. לדברי ח"כ דבי ביטון (יש עתיד) "הנתונים מדאיגים, ועל הביטוח הלאומי לשנות את התבחינים לקבלת סל השיקום", ח"כ חילי טרופר (המחנה הממלכתי) קרא להעסקת עובדים ייעודיים למיצוי זכויות, ח"כ
טלי גוטליב (הליכוד) הצהירה כי "ל-120 חברי הכנסת יש חובה לדאוג לאוכלוסייה זו. מספיק עם השיטה שפקיד מעביר לפקיד שמעביר לפקיד". ח"כ עאידה תומא-סלימאן קראה להכללת מתמודדי הנפש בזכאות לדיור ציבורי.
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון בדרישה לקבלת נתונים בהקדם מהמשרדים הרלוונטיים, והורה לקיים דיון מעקב לקראת סוף מושב החורף. בנוסף ביקש לבחון הכללת שיקום מתמודדי הנפש בחוק הקיים לשירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות.