עימות פרץ בין יו"ר ועדת החוקה ח"כ
שמחה רוטמן ליועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי. היו"ר רוטמן מחה על דברי היועמ"ש בליי לפיהם יש לבחון את התיקון כחלק ממכלול שבו פסקת התגברות ברוב של 61 מחסנת מראש כל חקיקה מביקורת שיפוטית גם אם היא פוגעת בזכויות אדם.
יועמ"ש הוועדה עו"ד ד"ר גור בליי: "לא ניתן לבחון את התיקון במנותק מהתיקונים האחרים של פרויקט "ציון במשפט תפדה". כל אלו מוגדרים חלק מרפורמה אחת. בחוק יסוד השפיטה מדובר על מתן רוב מובהק לדרג הפוליטי בוועדה לבחירת שופטים, חקיקת פסקת התגברות שמאפשרת לחסן מראש כל חקיקה ברוב של 61 מביקורת שיפוטית גם אם היא פוגעת בזכויות אדם".
למשמע דברים אלו מחה יו"ר הוועדה ואמר שבחקיקה לא מוזכר הביטוי של פגיעה בזכויות אדם, "אתה קצת חרגת מהראוי", אמר ליועץ המשפטי של הוועדה. "אם אני הייתי מציג את הצעת החוק, ואומר שאני מאפשר לממשלה להתגבר על היועץ המשפטי כאשר הוא מקבל החלטות שערורייתיות שנגועות בניגוד עניינים ופוגעות בזכויות אדם, וכך אני הייתי מציג 'בצורה מקצועית' את הצעת החוק – הייתם מזדעקים ומאשימים אותי בצדק מוחלט בדמגוגיה", אמר יו"ר הוועדה. "הדבר הזה בעיניי הוא מסגור שחורג בהרבה ממה שלגיטימי לעשות כאשר מציגים הצעת חוק שלי כשאני בחדר", הוסיף רוטמן.
"הפחתה משמעותית בבלמים המוטלים על הרשות המבצעת"
היועמ"ש לוועדה עו"ד ד"ר בליי הוסיף: "התיקון הוא חלק ממכלול שכולל את הוועדה לבחירת שופטים, את נושא ההתגברות והצמצום המשמעותי של ביקורת שיפוטית - החלשת הביקורת באמצעות צמצום עילת הסבירות ומינוי יועמ"שים כמשרות אמון של השר. כל השינויים האלו הם בכיוון אחד, הפחתה משמעותית בבלמים המוטלים על הרשות המבצעת והרוב הקואליציוני בכנסת".
כשבוחנים את מעמד היועמ"ש הנחת המוצא היא שהוא הפרשן המוסמך של הדין עבור הממשלה ומסייע לה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין. הקשיים מתעוררים כשיש מחלוקת. ברוב המכריע עובדים ביחד יד ביד. המקרים הבעייתים הם אותם מקרי קצה, כשהשר רוצה לעשות משהו שהיועץ המשפטי סבור שהוא בעייתי או בלתי אפשרי חוקית.
צריך לתת את הדעת ליתרונות המצב הקיים. יש יתרון בקיומה של ביקורת משפטית פנים ממשלתית כחלק מהאיזונים והבלמים של השיטה. בניגוד למה שנאמר ע"י חלק מהדוברים, במציאות של עבודת ממשלה שוטפת, בית המשפט הוא לא תמיד התרופה. מספר המקרים שמגיעים לבית משפט הוא זניח ורבים מהם לא ידועים לציבור ואז ממילא אין מי שיעתור לבית המשפט. ההליך המשפטי יקר, ארוך ומסורבל ולא תמיד בית משפט יוכל לתת מענה זמין ומיידי לפעולות המתבצעות ברשות המבצעת. יתרון נוסף בעבודת היועץ המשפטי היא שכך מתאפשר לממשלה לדבר בקול אחד, להגיע להסכמה ותיאום בין משרדי הממשלה.
לגבי הטענה לפיה הממשלה או ראש הממשלה יכריעף אמר עו"ד בלי: "לדעתנו זה לא ריאלי. ספק אם לממשלה יש יכולת להכריע במאות מחלוקות משפטיות שמתעוררות כל הזמן. לגבי שאלת הייצוג הנפרד - הנוסח הולך הרבה יותר רחוק ממסקנות ועדת שמגר ואגרנט וגם המודלים הביקורתיים שהוצעו בספרות.
החשש הוא שעורך הדין הפרטי ימצא דרך להכשיר את פעולת הממשלה גם אם זו פוגעת באזרח. לפי הנוסח המוצע במצב ששר רוצה לעשות פעולה מסוימת הוא יכול לקבוע בעצמו שהוא לא בניגוד עניינים ולעשות את אותה הפעולה. החשש הוא שמתן היתר להתנהגות מהסוג הזה עלול לפגוע בשלטון החוק ובחזקת התקינות המנהלית וכן להביא לשיבוש בעבודת הממשלה השוטפת".