חן חקר את תלם בהרחבה על פרשת המסרונים, בה חשף העיתונאי דורון הרמן תיאומים מראש בין השופטת רונית פוזננסקי-כץ, שדנה במעצרים בפרשה, לבין עו"ד ערן שחם-שביט מרשות ניירות ערך ואחד מנציגי צוות החקירה בראשותו של תלם. חן הראה, שכבר בדיון אצל אביחי מנדלבליט ב-5.2.18 הוסכם לבקש שפוזננסקי-כץ תדון בתיק, למרות היותה בשבתון, משום שטיפלה לפני כן בתיק בזק המקורי. לטענתו, מדובר ב"בחירת שופט מזעזעת". תלם: "אני לא חולק על העובדות; אני לא זוכר את הסוגיה הספציפית הזאת. זה נראה לי דבר לא מופרך, שדווקא מעיד על רצון להימנע מ-forum shopping"; הוא אישר שאינו זוכר דוגמאות נוספות לבקשות כאלה. בר-עם: "האם ידעת שהיה ברור מי השופטת שהתבקשה לדון?". תלם: "אני מניח שידעתי". בר-עם: "חשבת שזה בסדר?". פרידמן-פלדמן: "האם חשבתם שפנייה אליה היא ניסיון להטות את התהליך?". תלם: "מניח שידעתי בזמן אמת. לא הייתה שום מחשבה לייצר הטיה". בר-עם: "האם חשבת שזה תקין, לפנות לשופטת מסוימת?". תלם: "כן". התובע עו"ד אמיר טבנקין העיר, כי נציב התלונות על שופטים דאז, אליעזר ריבלין, קבע שהפנייה הייתה מטעמים ענייניים – היכרותה הקודמת של פוזננסקי-כץ עם התיק. תלם: "נראה לי תקין לבקש מי יהיה השופט, כל עוד הטעמים הם ענייניים". חן הציג את ההחלטות השיפוטיות בנוגע לפוזננסקי-כץ ובהן קביעות קשות במיוחד נגד הקשר. תלם הגיב: "לא אמרתי שהקשר היה תקין. אמרתי שהבקשה לבקש שופטת ספציפית בגלל היכרותה עם התיק, היא תקינה". חן טען, כי בשל פרשת המסרונים החליטה המשטרה – בניגוד לתוכניתה המוקדמת – שלא לבקש להאריך את מעצרן של איריס אלוביץ וסטלה הנדלר, מנכ"ל בזק דאז, מה שמלמד שהארכת המעצר אמורה הייתה להיות אמצעי לחץ. תלם השיב: "בתיק שכזה פרשה כזאת יכולה בהחלט להשפיע על שיקול הדעת של הגורמים הממונים – אני, אסייג. אני באמת לא זוכר שכתוצאה מהפרשה מישהו אמר: נחזור באנו מהבקשה. אני רוצה להאמין שזה היה ברקע". בר-עם: "אז כנראה שצורכי חקירה לא בהכרח חייבו את המשך המעצר, הרי לא הייתם פוגעים בחקירה". תלם: "יש ספקטרום שבתוכו אפשר לקבל את ההחלטות. ככל שברקע נמצאת הפרשה הזאת, סביר שאנחנו מנסים לראות כיצד ממזערים נזקים".

חן: "ידעת שאיריס הייתה אזוקה בחדר החקירות בניגוד לנוהלי המשטר?". תלם: "לא. צריך לראות האם ולאיזה פרק זמן". חן: "האם ידעת שנאמר לשאול שבגללו אשתו אזוקה בידיה ורגליה בחדרי החקירות? זה תקין ולא קשור להפעלת לחץ במעצר?". תלם: "צריך לראות איך זה נאמר בהקשר. לקחת מילה פה, משפט שם מתוך שעות ארוכות ואלפי עמודים של תמלילים ולצבוע בצבע מסוים – צריך לראות אותם". תלם הסכים שלא הייתה עילה לכבול את איריס אלוביץ במתקן החקירות – סכנת הימלטות או סכנה לחוקרים. חן הראה, כי החוקר עודד שטה אמר לשאול אלוביץ (ב-19.2.18) שרעייתו אזוקה בידיה וברגליה, כי לפי נוהלי המשטרה – אדם מתחת לגיל 70 יהיה אזוק; היא אכן הייתה אזוקה זמן מה. תלם: "[האמירה] היא לא אמצעי לחץ פסול. אני לא מתלהב מאמירות כאלה, כי יש פה חוסר דיוק [לגבי נוהלי המשטרה]. אנחנו צריכים להסביר [לנחקרים] מהם המחירים ומהן המשמעויות של החקירה. אני לא מסתייג מהדברים עצמם". חן המשיך: "שאול אמר לחוקרים כמה קשה לו לראות את אשתו במצוקתה, 'אני אמות אם אני אראה אותה', ואז נכנס מישהו לחדר החקירות, מראה לו את איריס, הוא חוזר לחדר ומחזיק בליבו". תלם: "אני לא זוכר". חן: "מי הגורם שמוסמך לאשר תרגיל כזה?". תלם: "אני מניח שדיווחו לי ואישרתי את זה". חן: "זה תרגיל חקירה לגיטימי?". תלם: "כן. יש ערך להפגשות אקראיות-לכאורה מבחינת הדילמה שאתה מציג בפני הנחקר, להעצים את המורכבות בה הוא נמצא. זה נעשה גם בתיקים אחרים". חן: "זה מהלך אכזרי, לא מוסרי ולא אתי, וכאלה עשיתם המונים. זו הפעלת לחץ לא חוקי על נחקר". תלם: "לא מקבל את הטענה הזאת. אני לא מכיר חוק או נוהל שאוסר את זה. אני מכיר את הפרקטיקה של הפגשות בין נחקרים שיש ביניהם זיקה, כדי ליצור את אותה דילמת אסיר". חן: "בית המשפט העליון אוסר במפורש שימוש בבני משפחה להפעלת לחץ בחקירה". תלם: "אני לא מתיימר להכיר את כל הפסיקה. זה לא נכנס לאבות הפסול".

עוד עסק חן בזימון אימה של איריס אלוביץ. בת 81 וחולת סרטן בטיפולים קשים, לחקירה כבר ביום ה"פרוץ" (18.2.18). לדבריו, החוקרים סירבו לדחות את החקירה כבקשת האם ואיימו לשלוח ניידת אם לא תגיע בעצמה תוך שעה. תלם הסביר: "היה צריך למפות את מי שיכולות להיות להם טענות בנוגע לתפיסה הכלכלית. נקבע איזשהו סדר. ודאי שאסור היה למנוע ממנה להגיע לטיפולים רפואיים". חן ציין, כי האם נחקרה על רכב משומש בן עשר בשווי כמה רבבות שקלים. עוד העיר, כי אמו בת ה-80 של עמיקם שורר זומנה גם היא באותו יום, ונשאלה על קצבת הביטוח הלאומי שלה ועל הדירה בה התגוררה עם בעלה המנוח. חן: "פעלתם לשבור את רוחם של נחקרים שסימנתם מראש כעדי מדינה נגד נתניהו". תלם: "אני דוחה את הטענה לצייר אותנו כאנשים לא מוסריים, שפועלים נגד החוק ורוצים לשבור אנשים. לא בהכרח ידעתי בזמן אמת כל פרט, חשוב כשלעצמו. הניסיון לצייר אותנו כגוף דמוני, היא לא ראויה". חן: "מי שמייצר אתכם כגוף דמוני זה אתם בעצמכם. תרגילי חקירה, חוסר שינה, שעות ארוכות, קשר לא חוקי עם השופטת, שימוש במעצר כאמצעי לחץ. זו חציית כל גבול, נקלעתם לראיית מנהרה ולכן כל האמצעים היו כשרים". "תלם: מגיע אילן ישועה עם מסרונים – לא לחקור? זו ההגינות? לטמון את הראש בחול כי זה נוגע באנשים רגישים?". חן: "הסיפור הוא הפוך – לא חקרתם גורמי תקשורת, חברות מפוקחות". עוד טען: "טרחתם שאיריס תדע שהבאת את אימא שלה להיחקר על הרכב". תלם: "אנחנו מתקרבים לאזור בעייתי, אני צריך לראות את הספקטרום". חן תהה מדוע ננקטו אמצעים דרקוניים, כלשונו, כלפי איריס אלוביץ ורכושה, וכלל לא נשקלה האפשרות לתפוס את רכושה של שרה נתניהו שהייתה באותה עת חשודה בקבלת שוחד. תלם: "להיכנס לתפיסת נכסים של ראש ממשלה מכהן ורעייתו – נראה לי לא ריאלי. הרווחים הכלכליים יוחסו לבני הזוג אלוביץ; לא נעשה כימות של הרווח הכלכלי, אם בכלל, של בני הזוג נתניהו. לא נכון במדינה דמוקרטית לעצור את רעייתו של ראש הממשלה ולתפוס את רכושה. לעומת זאת, הזוג אלוביץ הם אנשי עסקים שצמח להם רווח". אורי קנר – שניהל את חקירתו של שאול אלוביץ – ציטט אותו באוזני אשתו כמי שאמר "אני אמות בכלא". תלם השיב: "אמירה קשה אבל לגיטימית". בר-עם: "גם אם הוא לא אמר את זה?". תלם לאחר מחשבה: "לא לגיטימי להמציא אמירה כזאת". תלם דחה את הטענה לפיה החוקרים ניסו להפוך את איריס אלובית לעדת מדינה: "יש פה חקירה אגרסיבית, אני חושב שהיא עדיין לגיטימית. הייתה לנו תפיסה שהם דבוקה, הם ביחד. אנחנו רוצים לראות איך אנחנו יוצרים מצב שמישהו מהם מחליט למסור גרסת אמת, כשחלק מהטקטיקה זה לראות כמה מסובך ומהו חלקו של האחר. יש פה אמירות קשות שלא חורגות ממתחם הלגיטימיות".

לגבי חקירתו של שאול אלוביץ אמר תלם, כי הוא "יודע שהחקירה הייתה קשה ואגרסיבית, ולפי פרסומים אני יודע שהיו אמירות ספציפיות קשות. בזמן אמת איש לא דיווח לי על כך". הוא אישר שהחקירות היו ארוכות מאוד ושתנאי המעצר היו קשים, אך דחה את הטענה שהחוקרים ביזו את אלוביץ. תלם מתח ביקורת על התבטאותו של קנר, לפיה אלוביץ יהיה לכל היותר מאבטח בשופרסל, תוך חיקוי מבטא רוסי. אבל, הוסיף, "צריך לבדוק את הכל כמקשה אחת; המשפט הזה הפך להיות הלפיד שלפני הטוענים." חן טען שתלם הכיר את אופיו הבריוני (כלשונו) של קנר ולכן בכוונה הפקיד אותו על חקירתו של אלוביץ, כדי לשבור אותו. תלם דחה את הטענה ושיבח את יכולותיו של קנר. ב-27.2.18 התלונן אלוביץ בפני תלם, כי קנר צועק עליו כל הזמן. תלם השיב לאלוביץ: "הוא רק יודע לצעוק. תפסיק לצעוק. עזוב אותו, הוא לא מעניין אותי. הוא לא מבין. עזוב אותו". אלוביץ: "הוא מבין טוב מאוד". תלם: "הוא מבין ראיות. עזוב אותו. עזוב אותו". באותו יום אלוביץ אמר לקנר, בנוכחותו של תלם, שאסיר כלשהו צעק לו בלילה בבית המעצר: "אלוביץ, משפחת פשע". קנר השיב: "אתה ארטיסט. אתה ארטיסט, שאול. אתה ארטיסט. אתה אשף". קנר אמר בהמשך: "אנחנו שמענו גם שבכית, שאתה צריך משהו אתה בוכה". תלם התערב: "אני לא שם, אורי, יש לנו פה אדם. חשוד, עצור. אנחנו מכבדים אותך, שאול. אנחנו לא מכבדים את הגרסה שלך. אתה משקר לנו, לצערי". חן טען, שתגובתו של תלם נבעה רק מכך שידע שהחקירה מוקלטת; תלם הכחיש בתוקף. "אני קצין יותר בכיר, יותר ממלכתיות, מרסן את החוקר, מנסה לייצר אמפתיה. ההתרשמות שלי הייתה שיש פה נחקר מאוד מרשים, מאוד איתן, מאוד מניפולטיבי, שבחלקים ניכרים גרסתו למיטב הבנתי הייתה שקרית וכל הזמן ברח למקומות שנוחים לו. היה בהחלט נחקר מאתגר", הוסיף.