שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי, אמר כי ההפרטה היא ירושה מהממשלה הקודמת והוא דרש שיכניסו בה שינויים. עם זאת, הוא ציין כי יש ירידה משמעותית בצריכת שירותי דואר. הוא הוסיף, כי ברישיון החדש דרש שלא יתאפשר כמעט לסגור נקודות בפריפריה והמרחק המקסימלי בין נקודת דואר ל-90% מהתושבים ביישובי הפריפריה לא יעלה על 3 ק"מ. ביטן התייחס לסגירת הסניפים וציין כי הבנקים סוגרים סניפים וברווחים שלהם הם יכולים לממן את סניפי בנק הדואר. השר קרעי אמר בתגובה כי אומנם דעתו על הבנקים, שהם קרטל, ידועה, אך מדובר בשני דברים שונים והבנקים לא באחריותו. הוא הוסיף כי בכוונתו לדאוג לכך שהשירות לציבור לא ייפגע ואף ישתפר פלאים. ביטן ביקש מהיועץ המשפטי של הוועדה לבדוק את העניין ואמר לשר כי יעזור לו בנושא הזה.

מנכ"ל משרד התקשורת, לירן אבישר בן-חורין, הציגה את הנתונים על הירידה המתמשכת בשימוש במכתבים ואמרה כי שוק הדואר מתרכז בחבילות. לדבריה, הדבר מחייב התאמות כי במצב הקיים הדואר חייב לתת שירות שמביא אותו להפסד. עוד ציינה המנכ"ל כי היא מקווה שבאפריל-מאי אפשר יהיה לצאת לנוהל מכירת הדואר, ואם ההפרטה תצליח נראה הפעלה יעילה של החברה. היו"ר אמר בתגובה כי בשקפים זה תמיד נראה טוב, אבל בשטח המצב בעיתי.

ח"כ אימאן ח'טיב יאסין אמרה כי המטרה היא שהאזרח יקבל את השירות הכי טוב, וציינה כי ביישובים הערבים יש קושי גדול בנגישות לשירותי דואר. ח"כ דן אילוז אמר כי הוא בעד ההפרטה, אך ביקש לוודא שגם ביום שאחריה הדואר ייתן שירות טוב בפריפריה וביהודה ושומרון. ח"כ אלי דלל אמר גם הוא כי הפרטה זה תמיד טוב, אך היא יכולה לפגוע בשירות לאזרח. ח"כ אוריאל בוסו אמר כי ללא עזרה ורפורמה בנק הדואר יקרוס וח"כ אברהם בצלאל ציין כי הרפורמה חשובה, אבל צריך לבדוק איך עושים אותה בלי לפגוע בציבור ובמיוחד במבוגרים.

יו"ר חברת דואר ישראל, מישאל וקנין, אמר כי החברה מפסידה מיליון שקל ביום, וללא טיפול היא לא תתקיים. לדבריו, גובשה תוכנית ההבראה הטובה ביותר האפשרית, במסגרתה יפוטרו כאלף עובדים וייסגרו כ-150 סניפים. הוא הוסיף כי גם לאחר מכן ישארו 350 סניפים שהם פריסה רחבה מאוד, רחבה יותר מכל ארבע הבנקים הגדולים יחד. עם זאת, היו"ר ביטן העיר כי לפי זה בקרוב סניף דואר יהיה מוצג מוזאוני. בעקבות זאת ביקש ביטן ממשרד התקשורת להציג תוכנית, בתוך חודש, לפריסת סניפים שלא תפגע בציבור. הוא שב והבהיר כי לא יהיה מצב שפריסת הסניפים תפגע במיוחד בקשישים, גם אם הוא יצטרך לפרק את תוכנית ההבראה. "יש לכם חודש להביא פתרון והיועץ המשפטי של הוועדה יהיה בהיכון להכין הצעת חוק פרטית להטיל את המימון על הבנקים. אם יהיה פתרון אחר שיניח את דעתנו זה בסדר, אבל אני לא רואה פתרון אחר", אמר. היו"ר וקנין אמר בתגובה, כי כדי שההפרטה תצליח צריך להבטיח שלחברה יהיה מודל הפעלה כלכלי גם בהמשך. עוד ביקש היו"ר לדעת מה התוכנית של חלוקת דואר בעוד כשנתיים, ואיך האוצר מתכוון לממן את השירותים בפריפריה. הוא ביקש גם דיווח על קבלת עובדים בדרגים בכירים, בזמן שזוטרים מפוטרים. רפרנט אגף התקציבים באוצר, נעם שרלו, אמר כי מפעיל פרטי יוכל לממן שירותים ולראות תשואה במקום שהמדינה לא יכולה, הוא העריך כי לא יהיה מצב שלא יהיה מי שירצה לרכוש את הדואר. מנכ"לית משרד התקשורת הוסיפה כי שוק החבילות הוא הרווחי ורכזת התקשורת באגף התקציבים, נעם דן, אמרה כי נעשתה הפקת לקחים מהניסיון הקודם להפריט את הדואר והחברה תימכר במלואה.

מנכ"ל נקודת מפנה, רן מלמד, אמר כי הגיע לדיון בתור אזרח שנפגע מהרפורמה וסיפר כיצד נסגרים סניפים ולקוחות נכים נשלחים לנקודות לא נגישות. מנכ"ל הדואר, דוד לרון, ביקש לקבל מידע ספציפי ואמר כי יינתן לכך מענה ברמה נקודתית. נציג הסתדרות הגמלאים, משה אשכנזי, אמר כי הרפורמה תפגע ישירות באזרחים הוותיקים, וכי הבלגאן בסניפי הדואר הוא בל יתואר. הוא הזהיר כי ההפרטה תהיה אסון וביקש שהשר ייקח על עצמו את ניהול הדואר. מנכ"ל התאחדות הבולאים, יגאל נתנאל, הזהיר כי בול הוא דבר ממלכתי וההפרטה תעלים אותו. הוא ביקש להעביר את השירות הבולאי לאחריות השר.

לקראת תום הדיון התייחסה מנכ"ל משרד התקשורת אבישר בן-חורין לדרישות היו"ר ביטן, ואמרה כי תגיש תוכנית פריסה מחודשת, שלוקחת בחשבון את הצורך האמיתי. "לא נציב סניף איפה שאין צורך אמיתי ולא נפקיר את הצרכים של האזרחים", אמרה. היו"ר ביטן שב והבהיר: "מצדי תסגרו את הדואר ותפתחו מכרז לדואר חדש, אין מצב שנפגע בחלשים". אבישר בן-חורין השיבה: "אנחנו רק משתדלים להתאים את המצב לביקושים, רוב האנשים לא באים לסניפים", על כך אמר היו"ר ביטן: "הם לא באים כי הם התייאשו. לא נוותר בעניין הזה. משרד התקשורת צריך לדאוג גם לשירות ולא רק להפרטה כדי שהאוצר יהיה מבסוט". על כך אמרה אבישר בן-חורין: "במבט כולל הבאנו פתרון סביר" וח"כ ביטן סיכם: "אני אומר לך שהפתרון לא סביר. אני שומע את התלונות ואתם רואים את הכל דרך הכסף. אם אתם והאוצר לא רוצים שהבנקים יממנו אז שהאוצר יממן את זה. עם כל הכבוד לרפורמה, לא נאפשר לפגוע בשירות לקשישים".